**גמרא השוחט את החטאת ומצא בה בן ד' כו'.**ברמב"ם פ"ד מהלכות תמורה ה"ו בהגהת מהרי"א מביא גי' בן שמונה חי בגסה כו'. ותמוה דחטאת נקבה ליכא מן הגסה:

**שם ותניא אידך כו' ונאכלת בכ"מ ונאכלת לעולם.**כצ"ל כדלקמן (כה ב):

**שם ל"א אבל כלאים כו' הלין הוא דל"ק כו'.**נראה דגם לל"א זה הקושיא הוא ממקדיש ולד ויצא דרך דופן וכ"מ מפרש"י רק דהוסיף סיומא דברייתא:

**רש"י ד"ה ה"ק מקדישין כו'. ודקתני סיפא בהך ברייתא.**הוגה בגליון מתניתין והוא מהצ"ק. ולפמש"כ בנדרים (כו) בס"ד א"ש הגירסא שלפנינו ע"ש:

**תד"ה הא מני. מדקמהדר ליה רבי יוסי והלא כו'.**כצ"ל:

**תד"ה ה"ק. ונראה דמש"ה דחיק רש"י כו'.**ול"נ עוד משום דעל עוברין תני אבל לא ממירין לכן שייך שפיר למיתני גבי אברין וממירין:

**בא"ד ועוד דבמתניתין גבי חומר כו'.**זה יישב רש"י בעצמו שפיר:

**תד"ה השוחט. כגון שעירה.**כצ"ל: