**רש"י ד"ה מיתה. טמא האוכלה כו'.**וכ"ע המהרש"א וה"ה כו' בזר כו'. ול"נ דרש"י כיון לפרש אליבא דכ"ע דרב ס"ל בסנהדרין (פג ב) דבזר ליכא מיתה ע"ש וכ"ה בירושלמי:

**תד"ה נכסי כהן.**עמש"כ בפסחים (ז) בס"ד:

**בא"ד וכן תנן במס' מע"ש ומייתינן לקמן כו' משמע כו' דהיינו מלבושים כו' וקשה כו'.**לכאורה י"ל דהא דלקמן היינו דוקא במעשר טמא וכפרש"י שם והירושלמי מוקי להאי קרא בטהור ועי' תור"ע רפ"ב דמע"ש אות ז':

**בא"ד ומה"ת לא אסירי אלא עבדים כו'.**עי' ר"פ השוכר בע"ז שהקשו ע"ז מהא דר"פ בכל מערבין:

**תד"ה מה. אלמא ערלה וכה"כ בטלים ברוב מדאורייתא.**כצ"ל:

**בא"ד ומיהו קשה דנילף בכורים ממעשר לענין דלא ליהוי נכסי כהן.**ובר"ש רפ"ב דבכורים כ' ישוב נכון לזה ע"ש ובמש"כ שם:

**בסה"ד וא"ת ליתני חלה כו' ומעשר חייב וי"ל כו' נפדו אין כו'.**ק"ל דע"כ לא שמיעא להו דזה פלוגתת ר"מ וחכמים בפסחים (לח) ובסוכה (לה א) ובסנהדרין (קיב א) דלר"מ פטור ולרבנן חייב ובסנהדרין שם איתא דבגבולין לד"ה פטור: