גמרא מעות וכ"מ יוליך לים המלח. כצ"ל ותיבת הנאה ט"ס וכן במסכת ע"ז ובבכורות ליתא וכ"מ בתד"ה פירות:

רש"י ד"ה ואם נתעברה. אלא שס"ד. וצ"ע דהלא שנה פשוטה אינה אלא שנ"ד וא"כ צא וחשוב ולא תמצא אלא שס"ג. וגם לפי מאי דקי"ל דבקדשים שנתן הוא מעל"ע מיום ליום ומשעה לשעה לא תשלם גם שס"ג עד למחרת יוה"כ בשעה שנולד אשתקד. ומש"כ הגהת הב"ח מסברא דנפשיה דלא חשבינן שנתו משעת הרצאה כשנה דבכור בפ"ק דר"ה אלא מיום שנולד. אישתמיטתיה שכבר קדמוהו בזה התוס' בערכין (יח ב) בד"ה שנתו בראיה גמורה מהגמרא:

במשנה והכהנים והעם כו'. עי' תוי"ט שכ' תיקן הפייטן כדי שהחזן יא"ל תטהרו כו'. ועכשיו נוהגין שהחזן והצבור אומרים זה ביחד ובמרוצה וחפזון ואינו נכון:

משנה שם אלא שעשו הכהנים קבע כו'. ותיבת הגדולים שלפנינו משמע מפרש"י דל"ג לה ועי' תוי"ט: