גמרא רג"א ברוך כו' מן העולם ועה"ע כו' ודלמא כו' א"ל א"א שם המפורש בגבולים. מכאן סתירה להרש"א בח"א בסוטה (מ ב) שתלאן זה בזה דלכן אומרים במקדש מה"ע ועה"ע מפני שמזכירין שם אה"ש ככתבו:

גמ' שם ורמ"א האל הגדול הגבור והנורא. עי' ח"א שהקשה מנ"ל הא אדרבה אימא כפשוטו של"א אלא הגדול כו'. ותימה דהא בנחמיה (ט לב) כתיב שאמרו שלשתן וכש"כ לגי' הב"ח הנכונה דפלוגתייהו בפסוק ויזעקו בקול גדול דכתיב בריש ההוא ענינא:

גמ' שם ורמינהו מדלגין כו' אמר אביי ל"ק כאן בכדי כו'. כ"ה במגילה ובסוטה ולקמן גרסינן שם אלא אמר אביי ל"ק כאן בענין אחד כו':

גמ' שם והא עלה קתני מדלגין כו'. במגילה כ' רש"י דל"ג עלה. ועמש"כ בנדרים (יט):