גמרא רבא נפיק בדיבלא. עי' בגליון בשם מ"א. ועי' במלחמות:

גמ' שם סנדל ל"א דמאתמול עבדי ליה דאמר שמואל כו'. מזה אני תמה על ספר התרומות שהביא הב"י באו"ח סי' שי"ז והגר"א שם בסק"ו שת"ח ישנים כל ימות השבוע במנעליהם ומסאני היינו מנעלים כדמוכח לעיל:

תד"ה הקיטע(הא'). עי' בגה"ש מה שהקשה ע"ד. קושייתו הראשונה מיושבת במש"כ בכלאים פ"ד מ"ד בס"ד ע"ש. וקושייתו הב' מהא דיבמות (קב ב) סנדל שתפרה בפשתן פסול. במחכ"ת לק"מ חדא דשם הגי' אין חולצין בו וכ' שם הרא"ש דא"ח בו לכתחילה קאמר וטעמו ביאר הגר"א באה"ע סי' קס"ט סקנ"ג דאמרי' ביומא דכ"ע מנעל הוא ע"ש. שנית אישתמיטתיה הג"א ס"פ במה אשה שכ' דלא פסיל רק מטעם דצריך שלא יהא משני מינין כו' ע"ש. וע"ע בת"י הכא ומדבריהם יתיישבו ג"כ דברי התוס' דלפנינו: