ואי אמרת בבית הקברות בשבת מאי בעי. ואם תאמר אם כן תקשי למאן דאמר ביום הראשון. י"ל דמשכחת לה דנקבר בערב שבת ולענין אנינות הלילה הולך אחר היום ולענין המעמד כן. וכן פירש ר"ש ז"ל.

אורכן ארבע. אמרו בתוספות, דמכאן יש ראיה שאין קומת האדם ארבע אמות, שהרי דופני הארון עבין, ועוד שלא יכנס הארון דחוק כל כך. ומקומו של אדם ארבע אמות שאמרו בכל מקום, היינו עם פישוט ידיו, וכדאמרינן בעירובין פרק מי שהוציאוהו (עירובין מח, א) הני ארבע אמות היכא כתיבן שבו איש תחתיו גופו שלש אמות ואמה כדי פישוט ידיו ורגליו. ואם תאמר כיון שאין גובה קומתו אלא שלש, למה אמרו (עירובין ד' ב) במקוה ששיעורו אמה על אמה ברום שלש אמות, שאם כן כשיטבול יטבע. כתב הרמב"ן ז"ל, שכל גופו וראשו עולה בהן בעודן במקוה בעי, והיינו שלש אמות, ואם יטבול כשהוא כן מגביה ויוצא מיד.