בא לפני רבי חייא ואמר לו יגעת ופתחת לך יגע וסתום. מכאן הביא הרב אלפסי ז"ל ראיה בתשובתו, שאין להיזק ראיה חזקה, מדקאמר לו רבי חייא יגעת ופתחת יגע וסתום. ולפי דבריו אפילו לעולם קאמר ליה רבי חייא שאין לו חזקה, דכי הוה מעשה לאחר שלש הוה, ואיכא למידק, מאי קאמר לעיל גבי רב ענן דשקל בדקא בארעא, כמאן כרבי יהודה ורבי ישמעאל דאמרו כל שבפניו לאלתר הויא חזקה, ומנא ליה דרבי ישמעאל אפילו לאלתר קאמר, דילמא לאחר שלש, ומשום דקא סבר דהיזק ראיה לא שמיה היזק, דהאי מעשה לאחר שלש הוה. ויש לומר, מדלא שאל ממנו אם החזיק שלש שנים אם לאו, אלא מכיון שספרו לו מעשה אמר לו החזקת בני החזקת, שמע מינה דאלתר הויא חזקה לדידיה, ורבי חייא נמי דלא שאל לו, אלמא לדידיה לעולם אין לו חזקה. ועדיין אינו מתיישב בעיני, דעל כרחין אפילו לרבי ישמעאל דוקא בשפתח לפניו הוא, ואפילו הכי לא מצינו ששאל ממנו אם פתח לפניו או לאו, אלא ודאי מסתמא שאל ואמרו לו, ואף על פי שלא נזכר כן בגמרא, ואם כן אף אנו נאמר ששאל רבי חייא ואמרו לו שלא החזיק שלש אלא שפתח לפניו וסבל. ויש לפרש, דפתח בפניו לא צריכא למימר, דאי שלא בפניו סבור היה הפותח שעל כרחו יוכל לפתוח על חצרו או שיזכה בקדימת פתיחתו הא ודאי ליכא למימר, אלא דההיא על כרחין לא איצטריכא ליה למימר. אבל אי לרבי ישמעאל בחזקת שלש תליא מילתא, על כרחין לא סגיא דלא אשמעינן, וכן נמי רבי חייא. אלא שמע מינה דלרבי ישמעאל לאלתר הויא חזקה ולרבי חייא לעולם אין לו חזקה.