Rashbam on Bava Batra Daf 41a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סתמא מאי - משום דתרי לישני אמר רב יוסף לעיל ואיכא בינייהו סתמא חד פסל וחד מכשר הלכך קבעי הכא אמאי סמכינן אי אמר להן סתמא כתובו ולא אמר להו תיתבו בשוקא ובברייתא ולא אמר להן נמי איטמרו מי הוי מתנתא טמירתא או לא ויש מפרשין דאמודעא קאי דאוקימנא דלא הויא מתנתא טמירתא מודעא לחבירתה אבל סתמא מי הויא מודעא ולא נהירא כלל דלההוא לישנא דאמרי' סתמא פסולה ודאי לא הויא מודעא דהיינו טמירתא:
What if the deed is unspecified - Because there are two versions of Rav Yosef, and there is a difference in that one implies that an unspecified deed is invalid, and the other that it is valid, we ask here, on which one do we rely in the case the deed is unspecified, he did not tell them to sit in the marketplace and outside, and he did not tell them to go and hide, is this considered a concealed gift or not. And there are commentaries that relate the question to...but I do not agree...
לא חיישינן - דאינה טמירתא אלא כשרה:
We are not concerned - for it is not concealed and therefore valid.
חיישינן - לטמירתא ולא מגבינן בה ואי מגבינן לא מהדרינן עובדא והיינו דלא קאמר רב אשי דלא מגבינן אלא חיישינן דספק הוא והיכא דקיימא ארעא תיקום:
We are concerned - that it is concealed and therefore we don not collect with it. But if it used to collect the gift is not returned. There was such an instance. And that is the reason that that Rav Ashi does not say that we do not collect, but that we are concerned, since it is a doubt and the land should remain where it is.
והלכתא חיישינן - דלא מגבינן בה והלכך צריך לכתוב בתוך השטר וכך אמר לנו כתבוה בשוקא וחתמוה בברא ואע"ג דלא אמר אלא כתבוה לו סתם שטר מתנה כמו שתקנו חכמים קאמר:
And the Halakha is that we are concerned - We do not collect with it, and therefore he has to write within the deed: and this is what he told us: write it in the marketplace and sign it outside. And even though he did not say this, but they wrote this in the deed, it is as if he said it, for he wanted the deed to be written according to rabbinical regulations.
מתני' כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה - בין בחזקת ג' שנים דקרקעות ובתים ואילנות בין בחזקת יום אחד כגון הנך דאמרינן לעיל (בבא בתרא דף ו.) אחזיק להורדי כו' מיירי וקאמר דצריך לטעון מאיזה כח החזיק בה והלכך כיון דטעין טענתא מעליא שבדין ירד לקרקע זה ומתוך כך החזיק בה כשיעור חזקה שאמרו חכמים וזה שתק ולא מיחה הויא חזקה ואין המערער נאמן לומר לא על ידי ירד לקרקע שלי אלא בלא רשותי דאם כן למה הניחו להחזיק:
שלא אמר לי אדם דבר מעולם אינה חזקה - בגמרא פריך פשיטא:
משום ירושה - שאומר אכלתיה שני חזקה מכח ירושת אבי שהיה מוחזק בה ביום מותו:
אינו צריך טענה - לומר היאך בא ליד אביו דאין אדם בקי בקרקעות אביו היאך באו לידו ומיהו ראיה בעדים בעי שראו את אביו הוחזק בה יום אחד והכי מפרש בגמרא:
גמ' פשיטא - דכיון דאין לו טענה אינה חזקה:
מיזבן זבנה ליה - האי ארעא מזה המערער לקחה ואבד שטרו:
אמרי לי אחוי שטרך - שאינו בקי בדינין לידע שחזקה במקום שטר עומדת:
קמ"ל - דאי טעין טענינן ליה ואי לא טעין אנו לא ילפינן ליה למיטען שמעינן מהכא דאי הוה טעין הכי מהמנינן ליה דכה"ג אינו קרוי חוזר וטוען דאין זה מכחיש טענות ראשונות:
שקל בידקא בארעיה - שטף מים נכנס בשדהו ונטל את המחיצות ולא נודע מקומן:
הדר גודא כו' - עשה כותל חדש בינו לבין שכנו והרחיב קרקע שלו ועשה הכותל בשדה חבירו:
והא אחזקי - שבניתי כותל על פיו ובצואתו כדאמר לקמיה דאתא וסייע גודא בהדאי וכמאן דאמר לי חזוק וקני דמי וכיון שעל פיו עשיתי וגם החזקתי יום או יומים שהיה כותל שלי בקרקע שלו והוא ידע ולא מיחה אלא שתק הרי חזקתי חזקה שיש עמה טענה ואידך הוה טעין לא נתתיה ושני חזקה לא החזיק:
א"ל כמאן - טענת והא אחזיקי דסבירא לך חזקת יום אחד הויא חזקה היכא דידע מערער ולא מיחה:
כר"י - דמתני' דתלי טעם דג' שנים כדי שיהא באספמיא שנה כו' הא אם קרוב בתוך מהלך יום שיוכל לידע מיד כשידע ולא ימחה תהיה חזקה וכר' ישמעאל בר' יוסי נמי בשלהי פרקין (דף נט:) ת"ר מעשה באדם אחד שפתח חלונותיו לחצר השותפין בא לפני ר' ישמעאל א"ל החזקת משום דס"ל בפניו לאלתר הויא חזקה:
אין הלכה כו' - אלא כרבנן דאמרי דכל דבר חזקה ג' שנים מיום ליום בעינן:
והא אחיל כו' - והא יש לי טענה ודאית שהקנה לי קרקע דיש לי עדים שראו שהיה מסייע לי לבנות הכותל וכמאן דאמר לך חזק וקני דמי:
מחילה בטעות היא - שלא היה יודע שאתה בונה בתוך שלו:
מי הוה עבדת - בתמי' אלא גם אתה טעית וכסבור היית שאתה בונה בתוך שלך: