קשיא לעולא - שפתח בברוך ולא חתם בברוך:

הא נמי הודאה היא - ואין בה הפסק דבר אחר לא הפסק תחנה ולא הפסק רצוי הלכך בפתיחתן סגי ולא דמי לברכת קידוש שצריך לספר בשבח שבת וברכת יוצר אור שיש בה הפסק תחנה כגון ברחמיך הרבים רחם עלינו וברכת אבות יש בה דברי רצוי וצריך לפתוח ולסיים בשבחו של מקום:

הוו יתבי בסעודתא - ערב שבת והאריכו בה עד שחשיכה:

ונפסיק - בעקירת שלחן:

וניקבעיה - לסעודתינו:

בשבתא - לשם שבת:

לא צריכיתו - להפסיק בעקירת שלחן כדי להבדיל בין סעודת חול לסעודת שבת:

דשבת היא קבעה נפשה - לסעודתה דמאחר שהיא אוסרת עלינו לאכול מעתה בלא קידוש אין לך הפסק גדול מזה ומעצמה סעודת שבת חשיבא נבדלת מסעודת חול ודי לכם בפריסת מפה וקידוש:

כשם שקובעת למעשר - פירוש אכילת עראי דשבת חשבי אותה קבע למעשר במסכת ביצה (דף לד:) משום דהוי עונג אפי' סעודת כל שהוא דידה קבע הוא ואין אוכלין בשבת אפילו עראי מתבואה שלא נגמרה מלאכתה למעשר אלא אם כן עישר מערב שבת:

קובעת לקידוש - שאסור לטעום עד שיקדש אלמא משחשיכה היא חשובה אכילת שבת מאליה:

כך קובעת להבדלה - כך יציאתה קובעת להבדלה שאם יושבין על השלחן וחשיכה במוצאי שבת אסור לאכול עד שיבדילו ואע"פ שלא הפסיקו סעודתן פורס מפה ומבדיל שיציאת שבת אוסרתן באכילה וקובעתן להבדלה:

הבדלה אינה קובעת - דכיון שהתחיל בסעודת שבת מבעוד יום זהו כבוד שבת שיהא גומר סעודתו אף לאחר שהחשיך ולאחר שגמר סעודתו יבדיל:

והני מילי - דהבדלה אינה קובעת לאפסוקי סעודתא אבל לאתחולי לא מתחלינן:

והני מילי - דלא מפסקי לאכילה אבל לשתיה לאו דבר חשוב הוא ומפסיק ומבדיל:

ולא אמרן - אתחולי לא אלא חמרא ושיכרא אבל מיא לית לן בה

לא קפדי אמיא - קמי הבדלה אבל קמי קידושא קפדי משום כבוד שבת והכי הלכתא ושמעינן נמי שאם היו סועדים בשבת והחשיך גומרין כל סעודתן ומזמנין ואחר כך מבדילין:

מבדיל והולך כל השבת כולו - עד רביעי בשבת כדלקמן:

הזכרה בברכת המזון - רצה והחליצנו וביום טוב יעלה ויבא:

שבת ויום טוב - הימים ולא הלילות:

אין בהן קדושה על הכוס - כי אם בורא פרי הגפן לבד:

דאי לא קתני - דתנא לא בא להורות לנו דין אדם הפושע או שאירע לו מקרה ולא קיים דברי חכמים:

כבוד יום וכבוד לילה - אם אין לו יין הרבה לסעודה או מיני מגדים יניחם עד היום: