כל השבת כולה - כדאמרן לעיל עד יום רביעי והכי קי"ל כרבא דאמר טעם מקדש ואם שכח ולא קידש מקדש למחר כל היום כולו וכן טעם מבדיל ואם לא הבדיל מבדיל והולך עד יום רביעי:

שרי ליה אבא - התחיל לעשות שכר ולהשתכר בו ויפה בעיניך ומקדש אתה עליו:

ובת טוות - לן מעונה שלא אכל וקרא הוא בדניאל:

חמר מדינה - אין יין אחר בעיר הזאת כי אם שכר הלכך מבדילין בו וכן הלכה אבל מים לא איקרו חמר מדינה ואין מבדילין על המים אפילו היכא דליכא שכר ויין:

שמעת מינה תלת - ג' דברים בסידרי הבדלה ואף על גב דשמעינן מינה דמבדילין על חמר מדינה אע"פ שאינו יין לא חשיב דלא איירי אלא בסדר הבדלה אי נמי מילתא דפשיטא הוא דכיון דאין יין אחר בעיר טוב לו שיבדיל על השכר משלא יבדיל כלל:

מהו לקדושי אשכרא - במקום שאין יין:

מקדש אשיכרא - ואע"פ שהיה יין בעירו וטעמו משום דחביב ליה כדאמר לעיל זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא:

פירזומא - שכר שעורין:

ותאיני - שכר תאנים:

ואסני - שעושין שכר מפרי סנה כגון תותין והללו חשובים יותר מסתם שכר שלהם שהיה של תמרים:

אבל אבדולי מבדלינן - אליבא דרב:

תליסר מגני - שנתן המים על התמרים ואח"כ נותנן על תמרים אחרים וכן הביא אחרים עד שלש עשרה פעמים ומגני נראה שהוא לשון אשר מגן צריך בידך (בראשית יד) ומתרגמינן ומסר והוא לשון מסר כך השיכרא היה כותש ג"כ ומשבר התמרים חדשים שלש עשרה פעמים:

צעריה - שלשול דתמרים משלשלין כדאמרי' בכתובות (דף י:):

מיסרן ומפייס - בתמיה וכי מי שמצער ראוי הוא לפייס ולרצות להקב"ה ולומר עליו קידוש:

אדור ברבים - נדר שאין לו הפרה:

מי זוריון - מי משרת פשתן:

תיהוי שקיותיה שיכרא - עני יהיה שלא יוכל לקנות יין מדה כנגד מדה:

ואין מברכין - ברכת המזון כדמפרש לקמן:

כוס של ברבה - ברכת המזון: ה"מ דלא קבע עליה אבל קבע עליה לית לן בה לא גרסינן כלל:

מטעמת יין כל שהוא - אותה טעימה שאמרו המברך צריך שיטעום אותה טעימה די בכל שהוא:

וטעם מלא לוגמא יצא ואם לאו לא יצא - והכי הילכתא והוא שלא טעם אחד מכל המסובין אבל טעם אחד מהם יצאו כולן ידי חובתן ואע"פ שלא טעמו:

אמר רב נחמן בר יצחק אנא תנינא לה - לההיא מתניתא משמיה דרב גידל (דמנרש) אבל אינו מזכיר מי הוא שמא גידול בר מנשיא או גידול דמן נרש:

מנחה גדולה - משש שעות ומחצה ולמעלה דהיינו זמן עשיית תמיד הערב כשאתה בא להקדימו כגון בערב הפסח שחל להיות בערב שבת שנשחט בשש ומחצה והפסח אחריו כדאמרינן בתמיד נשחט (לעיל פסחים דף נח.):

ומשום פסח - שמא ישב בסעודה ויפשע מעשות פסח: