בין הכוסות הללו - בין הראשון לשני בין השני לשלישי ומשום דחמרא מגרר גריר ליה הוא כדמפרש ואזיל:

בין שלישי לרביעי לא ישתה - שלישי דברכת המזון דכיון דלא חיישינן עוד לגרירי ליבא לא שרינן ליה דנראה כמוסיף על ארבעה כוסות ובגמרת ירושלמי נמצא למה כדי שלא ישתכר דתו לא חזי למיגמר הלילא ופריך התם הלא כבר משוכר הוא שהרי שתה הרבה בסעודתו ומשני יין שבתוך המזון לא משכר שלאחר המזון משכר:

נימא קסבר רב ששת סמוך למנחה גדולה תנן ומשום פסח - וקסבר לה בשחיטת פסח כר' יהודה בן בתירא דאמר כוליה יומא זמן שחיטה הוא ומאי בין הערבים דכתיב בפסח בין ערב דהאידנא לערב דאתמול משכלה ערב דאתמול דהיינו משיעלה עמוד השחר לערב דהאידנא משום הכי מתענה כוליה יומא ואע"פ שלא היה פסח בימיו הואיל ואיתסר איתסר:

ואי טעם מידי בצפרא - לא מצי למיכל מצה לתיאבון לאורתא:

עד שיסב - הסיבה של צד שמאל:

מצה צריכה הסיבה - כשאוכל מצה של מצוה לילה הראשון כבני חורין שהוא זכר לגאולה

מרור אין צריך הסיבה - שהוא זכר לעבדות:

דההיא שעתא משתעי בחירות - ובגאולה שהוא אומר הגדה השתא שמעינן מינה דארבעה כוסות צריך הסיבה מרור אין צריך הסיבה

פרקדן - פניו כלפי למעלה ושוכב על אחוריו:

הסיבת ימין לאו שמה הסיבה - שהרי בימינו הוא צריך לאכול:

שמא יקדים - אפרקדן קאי שמתוך שצוארו שוחה לאחוריו שפוי כובע הסותם את פי הקנה נפתח ומתקפל למעלה וקנה פושט למעלה והמאכל נכנס לתוכו ונחנק כך פירש רבינו שלמה וקשיא לי אמאי לא סמכיה להאי ולא אהסיבת ימין ורבותי פירשו שמא יקדים קנה לושט דושט הוי על (דרך) ימין ונפתח הכובע שעל פי הקנה מאיליו כשהוא מטה כלפי ימין ואם יכנס בו המאכל הרי סכנה שאין אוכלין ומשקין נכנסין אלא דרך הושט ולכך נראה בעיני דאהסיבת ימין קאי מדסמכיה לדידיה:

אשה אינה צריכה הסיבה - מפני אימת בעלה וכפופה לו ומפרש בשאילתות דרב אחאי לאו דרכייהו דנשי למיזגא:

בן אצל אביו צריך הסיבה - דלא הוי כפוף כל כך:

בי מר - רבה:

הוה זגינן אבירכי דהדדי - כל אחד נשען על ברכי חבירו:

כי אתינן לבי רב יוסף - דרבה מלך מקמי דרב יוסף:

כמורא שמים - דכתיב (דברים ו) את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים (לעיל פסחים דף כב:) השוה מורא רבו למורא שמים:

בשוליא דנגרי - תלמידו של נגר שמלמדו אומנות:

שמש שאכל כזית מצה - לא גרסינן באחרונה: