דמסוכר - מקיז דם מן הכתפיים:

ידא אאוסיא - שרגיל להניח ידו על שפתו אצל נחיריו:

דרגא לפחדא - סולם ודרך הוא לעלות עליו פחד רוח רעה:

אפותא - מצח:

בלילי רביעיות - בלא נר:

לול שפן אניגרון - לחש הוא:

בי בליעי ושמיני - הנה סביבותי אנשים כחושים ושמינים בחרו וקחו לכם והניחוני:

לימא ליה צחינא מיא בכסי חיורי - ממונה על כוסות של חרס:

שברירי - סנורים (בראשית יט) מתרגמינן כן:

ר' יהושע בן קרחה - הוא בן ר"ע שרבי עקיבא קרח היה כדאמרי' במסכת [בכורות] (דף נח.) כל חכמי ישראל דומין לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה:

הוי עז כנמר - התחזק במצות יותר משהיכולת בידך:

אל תשב בגובהה של עיר ותשנה - מקום שבני העיר עוברין ושבין ויבטלוך ויפסיקוך ממשנתך:

ואל תדור בעיר שראשיה ת"ח - דטריד בגירסא ולא טריד במילי דציבורא:

ולא תכנס בביתך פתאום - אלא השמע את קולך להם קודם בואך דילמא עבדי מילתא דצניעותא [בויקרא רבה] (פכ"א) ר' יוחנן כי הוה עייל לביתא מנענע משום שנאמר ונשמע קולו בבואו אל הקודש:

ואל תמנע מנעלים מרגליך - שגנאי הדבר לתלמיד חכם שילך יחף כדאמרינן התם (שבת דף קכט.) ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו:

השכם ואכול כו' - מקראי נפקא לן בבא קמא (דף צב:) לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש אי נמי מדכתיב וברך את לחמך ואת מימיך והדר והסירותי מחלה מקרבך:

לא למיזבן מיניה ולא לזבוני ליה - דאיידי דהעדיף מזליה נצח וזכי ליה להאי:

כשהיה חבוש בבית האסורין - כדאיתא בברכות (דף סא:):

איני מלמדך - שלפי שהיה עסוק בתורה נתפש כדאמרינן בברכות (שם):

אמר לו רבי שמעון בן יוחי ומי בסכנה - והלא עגל בסכנה ומה לך בכך

ואם בקשת ליחנק היתלה באילן גדול - לומר דבר שישמע לבריות ויקבלו ממך ומשום דנקט לישנא דחניקה נקט היתלה באילן למוד בפני רב ואמור שמועותיו משמו:

בחדתא - כשהתינוק מתחיל ללמוד מחדש:

ארבע דיעות - בשעת תשמיש זה לבו לאשתו ראשונה וזאת לבעלה הראשון ותניא לא ישמש אדם עם אשתו ויתן עיניו באשה אחרת ויהיו בניו קרובין לממזירין הנקראין בני גרושת הלב במסכת נדרים (דף כ:):