Rashi on Arakhin Daf 6b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רבי ינאי - גבאי הוה ויזיף מעות הצדקה לצורכו ופרע:
דכמה דמשהי - רבי ינאי דלית ליה זוזי למפרע ניחא להו לעניים:
דמעשה - רבי ינאי לציבורא ואמר דלית ליה מעות לחלק לעניים וכופה אותם לצדקה ואיכא רווחא לעניים:
מנורה - כמשמעה:
נר - קרוישוי"ל של כסף או של זהב:
מדאמר ר' אסי כו' - כלומר מדנקט ר' אסי עובד כוכבים דפעי וצועק למה שניתם ממה שנתתי מכלל דישראל דלא פעי שרי לשנויי לדבר מצוה דאי בישראל אסור ל"ל למנקט עובד כוכבים:
שלא נשתקע שם בעליה - ממנה שעדיין אומרים זו היא מנורה נדבתו של פלוני עובד כוכבים:
אסור לשנותה - דפעי:
ולמאי - קאמר ר' אסי דאסור לשנותה אילימא כו':
שעזרק - עובד כוכבים היה:
לא שכיח - שעזרק במתא דליפעי שסוחר היה ומחזר בעיירות:
מתני' הגוסס והיוצא ליהרג כו' - מפרש בגמרא טעמא:
ר"ח בן עקביא - איוצא ליהרג פליג אבל בגוסס מודה דכתיב (ויקרא כ״ז:ח׳) והעמיד והעריך אותו וגוסס לאו בר העמדה והערכה הוא:
שדמיו קצובין - בפרשה ערכין אבל אנודר מודה דהא כנמכר בשוק בעי למשיימיה וזה אינו נמכר בשוק כלומר שאין אדם קונהו ויפסיד מעותיו:
נודר ומעריך כו' - ובגמרא מפרש מאי קא אתי ר' יוסי למימר הא ת"ק לא אמר אינו נודר שאם אמר דמי פלוני עלי יפטר דהא לא נידר קאמר:
גמ' אלא לא נערך אמאי לא - הרי דמיו קצובין:
כל חרם לא יפדה - מי שהוא ראוי ליחרם וליהרג אינו בכלל פדיון:
למומתין בידי שמים - כגון האי דכתיב השור יסקל וגם בעליו יומת והך מיתה ליכא למימר בידי אדם דהא אמרי' בפ"ק דסנהדרין (דף טו:) מות יומת המכה רוצח הוא על רציחתו אתה הורגו ואי אתה הורגו על רציחת שורו:
שלא ניתנה שגגתן לכפרה - כגון מגדף ומקלל אביו דאם עשה בשוגג אינו בקרבן ולא בגלות:
מיתות קלות - כלומר דקלות להך מילתא שניתנה שגגתן לכפרה כגון רוצח דשגגתו גולה ועובד ע"ז ומחלל שבת ובא על הערוה דשגגתו חטאת:
כולי עלמא לא פליגי - דודאי נדרו נדר והקדישו הקדש ומעריך את אחרים דהא בר דעה הוא:
מלוה על פה - כגון זה שהזיק ולא עמד בדין על כך קודם למיתה: תשלומי נזק כתובין בתורה ומדאורייתא משעבד ליה בעל כרחיה:
ואיכא דמתני לה - להא דרב יוסף ורבה:
חייב - דבר דעה הוא:
פטורין - דאין לו דמים ועומד הוא ליחבל וכל הנך איכא ליהרג בדיני ישראל קאמר:
לחזרת עמידת ב"ד - שאין אתה יכול להחזירו לב"ד ולעמוד בדין על מה שחבל שאין מענין את דינו: