וסופריה - וחכמיה:

לאום - מלכות כשהיא לבדה:

ולאום מלאום - מתרגמינא ומלכו ממלכו ועוד יאמץ לא שייך אלא במלכות. וס"ת מסיפיה דקרא נפקא לן לקמן מי בכם יגיד זאת:

ומי איכא ערבוביא קמיה - והלא כולם נסקרין בסקירה אחת שנאמר היוצר יחד לבם כדאמר בר"ה (דף יח.):

ומשני דלא ליערבבו אינהו - לדידיה לא מהניא ערבוביא אבל לדידהו מהניא ערבוביא דמבלבלי ומסתתמי טענותיהם:

טבעה - שמעה:

נכנס תחלה - לפני הקב"ה לדין:

משפט עבדו - שלמה המלך:

דליפוש חרון אף - של הקב"ה מפני פשעי צבור שמא חס ושלום יפרע מן המלך כל סורחנו מפני החרון:

שווקים ומרחצאות וכסף וזהב הוא עסקן של רומיים גשרים וכרכים ומלחמות הוא עסקן של פרסיים:

שיתעסקו ישראל בתורה - שיהא להם פנאי שמוצאין להשתכר בשוק ומוצאין מזונותיהן וצרכיהן בלי טורח ומתעדנין במרחצאות:

וארו - והנה:

אחרי - אחרת:

מסורבלין - שמינים כמו (שבת דף קלז:) קטן המסורבל בבשר ולשון מלבוש הוא כמו כפיתו בסרבליהון (דניאל ג):

דוב אין לו מנוחה אלא הולך ובא כל שעה:

אנגריא - עבודת המלך המוטלת על יושבי כרכים לעשות מלחמות [ולצאת בצבא] וליטול בהמתן בעבודתו:

ואנן בנינן - בית שני בנה כורש:

אינהו - פרסיים משתעבדין בישראל בגלות בבל וטיטוס הגלם לרומי ועדיין כולם משועבדים [להם]:

פארן - ארץ ישמעאל דכתיב בהגר (בראשית כא) ותשב במדבר פארן:

כלום קבלנוה ולא קיימנוה - כלומר משום דלא קבלנוה לא קיימנוה:

ועל דא תברתהון - פירכא היא כלומר נמצא תשובה זו קטיגור להם אמאי לא קבלוה:

כגיגית - קופא בלע"ז ומטילין בה שכר:

ראה ויתר גוים - נראה בעיניו וישר להתירן: