ימצא חיים - וכתיב גבי חכמה כי מוצאי מצא חיים:

בעלי אגדה - מתוך שהן דרשנין ומושכין את הלב הכל מכבדין אותם:

לבעל הדין - רשע או עובד כוכבים:

להנצל אנו בהן כו' - שהצדקה מצלת מגיהנם כדאמרי' לקמן בשמעתין:

שמזונותיו של אדם - שכר שיתפרנס ממנו:

חסרונותיו - הפסד שעתיד להפסיד:

זכה - למזל טוב יתן אותו חסרון לעניים:

חזא [להו] בחלמא - במוצאי יה"כ:

דבעו מחסר שבע מאה דינרין - באותה שנה:

שקיל צדקה מינייהו - כל השנה היה כופן בדברים וגובה מהן צדקה:

פש גבייהו - ערב ראש השנה שיבסר דינרי שלא נתנו לצדקה משבע מאה דינרי:

לא תדחלו - למיפסד יותר:

אמאי לא אמרת לן - מתחלה שכך חלמת והיינו נותנין כולן:

השתא כן - אם נפלתי:

איחייב מאן דסני לן - כאדם שתולה קללתו בחבירו:

מחללי שבת ועובדי עבודת כוכבים - בסקילה ואמר מר (כתובות דף ל:) מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו דדמי לסקילה דתנן (סנהדרין דף מה.) בית הסקילה היה גבוה שתי קומות וכו':

פרקליטין - מליצי יושר [של מלאכי השרת]:

כי אספתי את שלומי מאת העם הזה - ומהו השלום את החסד ואת הרחמים שהיו רגילין לעשות:

מפעפעו - מרככו:

הגוף סובלו - [כל הגוף] מלא רוח:

ואני בצדק - בתחלה ואח"כ אחזה פניך בתפלה:

אשבעה בהקיץ תמונתך - בשכר הקיצה אשבע תמונתך:

מלוה ה' חונן דל - החונן דלים נעשה מלוה להקב"ה וכתיב ועבד לוה לאיש מלוה (משלי כב):

ואיזו היא צדקה המצלת מדינה של גיהנם - כלומר איזה מן המקראות הללו מדבר מדין של גיהנם אותו שכתוב לא יועיל הון ביום עברה: