כסות מה שטענו לא הודה לו - ועל כסות אחרת הודה לו ואינה מאותה שטענו:

בדיילפי - שבגד שלם היה ועדיין מחובר זה אומר כסות גדולה מכרתי לך וזה אומר כסות קטנה:

עבד גדול בכסותו - וזה מודה לו בעבד קטן וכסותו דמחויב שבועה משום כסות ומישתבע אעבד בגלגול:

זוקקין - שהמטלטלין זוקקין את הקרקע לשבועה:

תנינא - בקדושין (דף כו.) נכסים שאין להם אחריות זוקקין הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן:

ר"מ היא - לקמן בברייתא המחליף פרה בחמור דקאמר ר"מ עבדא כמטלטלי דמי ונשבע עליו ולקמן פריך ליה אשדות דקתני במתניתין נמי נשבעין:

פטור - דבעינן הודאה ממין הטענה עצמה:

דקטע לידיה - לההוא עבד קטן דמודה ליה בגויה:

והא איפכא שמעינן ליה - לר"מ דאמר עבדא כמקרקעי דמי:

הרי שלך לפניך - דקיימא לן ב"ק (דף צה.): קרקע אינה נגזלת וכל מקום שהיא ברשות בעליה עומדת ועבד כמקרקעי דמי ואינו נגזל להיות נקנה לגזלן לשלם דמים הילכך כי אזקין ברשותיה דמריה אזקין:

הא לא קשיא - דאיכא לשנויי כדמחליף רבי אבא בר אבוה אלא הא קשיא ממאי דקסבר רבי מאיר וכו' כדקתני במתני' וכן שתי שדות וקאמר ישבע:

דלמא עבדא הוא כמטלטלי דמי - ונשבעין עליו אבל אקרקע אין נשבעין:

לפי שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין - מי שתובעין אותו הוא נשבע להפטר מלשלם ולא התובע נשבע ליטול דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם מי שעליו לשלם הוא נשבע (שבועות דף מה.):

לאו מכלל כו' - מדקאמרי ליה ולא על הקרקעות מכלל דשמעינן דאמר דאקרקעות נמי נשבעין:

שהן כקרקע - מחוברים:

מחייב - שבועה:

הרי הן כקרקע - ואין נשבעין עליהן:

כבצורות דמיין - אבל בקרקעות ובצריך לקרקע מודה:

כעבד דמיא - וחדא מילתא היא ולא תחייביה שבועה:

זה אומר איני יודע - אברייתא קא מהדר דהמחליף פרה בחמור:

דקטעה לידה - דשפחה דלאו הילך הוא וממין הטענה הוא דשפחה וולדה חד גופא הוא טעין ליה וזה הודה במקצת ור"מ אית ליה נשבעין על העבדים:

מתני' המוכר זיתיו לעצים - שיקוץ אותן לשריפה ושהה אותן בקרקע:

ועשו - זיתים רעים שאין בסאה שבהן רביעית שמן:

הרי אלו וכו' - טעמא מפרש בגמ':