Rashi on Bava Metzia Daf 33b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בימי רבי נשנית משנה זו - הא דקתני תלמוד אין לך מדה גדולה מזו לפי שמשרבו תלמידי שמאי והלל שהיו לפניו שלשה דורות רבו מחלוקות בתורה ונעשית כשתי תורות מתוך עול שעבוד מלכיות וגזירות שהיו גוזרין עליהן ומתוך כך לא היו יכולים לתת לב לברר דברי החולקים עד ימיו של רבי שנתן הקב"ה לו חן בעיני אנטונינוס מלך רומי כדאמרינן בעבודה זרה (דף י.) ונחו מצרה ושלח וקבץ כל תלמידי ארץ ישראל ועד ימיו לא היו מסכתות סדורות אלא כל תלמיד ששמע דבר מפי גדול הימנו גרסה ונתן סימנים הלכה פלונית ופלונית שמעתי משם פלוני וכשנתקבצו אמר כל אחד מה ששמע ונתנו לב לברר טעמי המחלוקת דברי מי ראוין לקיים וסידרו המסכתות דברי נזיקין לבדם ודברי יבמות לבדם ודברי קדשים לבדם וסתם נמי במשנה דברי יחידים שראה רבי את דבריהם ושנאן סתם כדי לקבוע הלכה כמותם לפיכך אמרו בגמרא אין לך מדה גדולה מזו שיתנו לב לטעמי המשנה:
Since from the time of the disciples of Shammai and Hillel, three generations before him [meaning Rebbi], there were great disputes regarding the meanings of the Torah and there arose the possibility of there being two Torahs amongst Israel, due to the oppression of the kingdom [Rome] and the evil decrees passed against Israel. Because of these [troubles] they [the scholars of Israel] were unable to clarify the differing opinions and settle them, until [came] the time of Rebbi. Then did the Lord give favor unto Rebbi in the eyes of the Roman emperor, Antonius, and the troubles subsided, and Rebbi was able to gather all of the scholars of the Land of Israel to him [in Beit She’arim and Tzippori]. Until his [Rebbi's] days, there were no ordered tractates [of the Oral Law] but rather every student studied and reviewed lectures that he heard from the great men and he ascribed to them these teaching s-"this halachah heard from this and this scholar." Now, when they all gathered together [at Rebbi's yeshivah], each of the scholars repeated what he had learned and together they worked to clarify the reasons behind disparate opinions and they settled as to which opinion was to be deemed correct. And then they ordered these opinions and decisions into tractates: the laws of torts by themselves, the laws of levirate marriages by themselves, the laws of the Temple service by themselves, [etc]. And they quoted the opinions and decisions of many scholars anonymously, for Rebbi agreed with their decisions and therefore quoted them anonymously in order to indicate that so is the halachah.
שבקו כולי עלמא מתני' - מלחזור על גרסת משנתם:
ואזלו בתר תלמודא - לחשוב בסברא:
הדר דרש להו הוי רץ למשנה - לפי שירא פן ישתכחו המשניות ויחליפו שמות החכמים ובמקום חיוב יאמרו פטור ובמקום אסור יאמרו מותר:
מאי דרוש - מתחילה כשדרש שגמרא גדול:
לעמי פשעם - עמי דהיינו ת"ח את חטאתם אני קורא פשע שהיה להם לתת לב בטעמי משנתם שיבררו להם על העיקר ולא יורו הלכה מתוך משנה שאינה עיקר:
ולבית יעקב - שאר העם:
חטאתם - אפילו פשע שלהם אני קורא חטאת:
הוי זהיר בתלמוד - בגמרא שהוא תירוץ [טעמי] המשניות או אם תשמע דבר משנה מרבך הזהר לשאול טעמיו ומי שנאה:
שגגת תלמוד - אם שגית בהוראה בשגגת תלמודך שלא ידעת טעם המשנה ונתת בה טעם אחר ומתוך כך דמית לה דין או הוראה שבא לידך ולמדת הימנה שלא כדת שאין הטעם כמו שהיית סבור שאילו ידעת טעם המשנה לא דמית לה מעשה הבא לידך:
עולה זדון - ענוש אתה עליה כמזיד שזדון הוא בידך שלא שאלת טעם מרבך:
אלו ת"ח - ששימשו חכמים הרבה ללמדם טעמי משנתם זה בזו וזה בזו שאין הכל בקיאין בשוין:
שנאיכם אלו בעלי משנה - ששונאין בעלי גמרא לפי שבעלי גמרא אומרים על בעלי משנה שהן מבלי עולם כדאמרינן במסכת סוטה (דף כב.) התנאים מבלי עולם שמורים הלכה מתוך משנתם:
מנדיכם אלו ע"ה - שת"ח שנואין ומתועבין להן כנדה:
שמא תאמר אבד סברם - של אלו שהרי כתיב למען שמי יכבד ה' דמשמע שהם אומרים אבל אין הדבר כן:
ת"ל ונראה בשמחתכם - ולא נאמר ואראה בשמחתכם כך אמר הנביא אני ואחיכם שונאיכם ומנדיכם כולנו נראה בשמחתכם:
והם יבושו - אותם שהם עובדי כוכבים שאינם ממנו ואינן נקראין על שם ישראל יבושו וישראל ישמחו:
מתני' המפקיד. ולא רצה לישבע - שבועת שומרים שלא פשע בה ושלא שלח בה יד שהיה יכול ליפטר בשבועה זו שהרי אמרו כו':
למי שהפקדון אצלו - דכיון דשילם קנה כל תשלומיה ובגמרא מפרש טעמא:
גמ' דמקני ליה כפילא - הבעלים מקנין לשומר כפל העתיד להשתלם כדאמר לקמן שבשעה שמסרה לו לשמור על מנת כן מסרה שאם תגנב וירצה וישלם יהא כפל שלו:
אימר לא מקנה ליה כפילא - לא מסרה לו מתחילה על מנת כן:
דלא נפיש כפלייהו - שאין באין לידי ארבעה וחמשה שאינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד:
מתקיף לה רמי כו' - אמתניתין קא מתמה:
והא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם - והיאך הקנו לו בעלים כפל זה שעדיין לא נתחייב בו גנב:
ואפילו לר' מאיר דאמר - בפ"ג דקדושין (דף סג.): הרי את מקודשת לי על מנת שאתגייר איכא למיגמר מינה מוכר פירות דקל לחבירו עד שלא באו לעולם דאפליגו בה רב הונא ורב נחמן לקמן באיזהו נשך (בבא מציעא דף סו:):
דעבידי דאתו - גרסינן: