רב ששת אמר - לעולם מצות פדיון לאלתר והאי דקתני אין בערכין ופטר חמור פחות משלשים שאינו עובר עליו עד שלשים יום מכאן ואילך עובר:

מאי לאו מצוה להשהותו - כרב נחמן וקשיא לרב ששת:

מצוה לפדותו - דמלאלתר עד שלשים הוי זמן פדייה ומכאן ואילך עובר:

אלא אמר רבא - לעולם מצוה לשהותו ואפי' הכי כרב נחמן לא מתריצנא ולא קשיא הא דקתני שלשים יום מצוה לשהותו:

רבי אליעזר הוא דמקיש - בכור בהמה טמאה לבכור אדם:

והא - דקתני לאלתר רבנן היא דמתניתין דלא מקשו:

מתני' מצות יעידה - באמה העבריה שייעדנה אדון לאשה:

קודמת למצות פדייה - שהיא פודה עצמה:

אשר לא יעדה והפדה - אם יעדה זה מוטב:

עכשיו מצות חליצה קודמת - שהמייבם את יבמתו שלא לשם מצוה פוגע באיסור אשת אח:

באדון - במתפיס בהמה טמאה לבדק הבית מצות פדייתה באדון קודם לכל אדם:

הדרן עלך הלוקח עובר חמורו

מתני' הלוקח עובר פרתו:

שאינו רשאי - למכור לעובד כוכבים בהמה:

גמ' כדרבי חנינא - בפ' קמא (לעיל בכורות ה:) מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים כו':

דזוטרן מיליה - דלא מיירי בפטר חמור אלא פרקא קמא וכולה מסכתא איירי בבכור בהמה טהורה:

בבהמתו - בעדרו:

בדיניהן - דיינינן ליה בדיניהן ולקמן מפרש מאי היא:

אחוזה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה - מכי דייש אמיצרי כדאמרינן בפ"ק דקדושין (דף כו.):

וממונו במשיכה - מטלטלין אין נקנין אלא במשיכה במסכת קדושין (דף כו.):

מיד עמיתך - משמע מיד ליד דהיינו משיכה:

כלל כלל לא - עד שתבא לרשותו של ישראל לא קני:

ואימא או בהא או בהא - והכי משמע קרא מיד עמיתך הוא דבמשיכה ולא בכסף הא מיד עובד כוכבים באיזה שתרצה ונשמע מיניה דהיכא דמשך ולא נתן מעו' נמי קני:

מה עמיתך בחדא - משיכה:

אף עובד כוכבים בחדא - בכסף ולא במשיכה דהכי משמע עמיתך במשיכה ולא עובד כוכבים:

מכסף מקנתו - בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הכתוב מדבר: