איכא דמתני לה – להא דרבה בב"ח:

בפרק ראשון – כל פרשת שמע:

ע"כ מצות כוונה כו' – כולה מפרש לה ואזיל:

א"ר יאשיה עד כאן – פרק ראשון:

מצוות כוונה כו' – קס"ד דכוונה בלא קריאה:

מכאן ואילך – פרשת והיה אם שמוע:

שתהא שימה כנגד הלב – דהא ושמתם דכתיב לאו בקריאה וכוונה איירי אלא בשימת תפילין של יד שיהא שם אותה על גובה של יד כנגד הלב על קבורת הזרוע ברדו"ן:

ה"ג ההוא בדברי תורה כתיב – כדמוכח קרא ולמדתם אותם את בניכם וגו':

עד כאן – פסוק ראשון לבדו:

ובדל"ת – ולא בחי"ת דכל כמה דאמר אח בלא דל"ת לא משתמע מידי ומה בצע בהארכתו אבל בדל"ת יאריך עד כשיעור שיעשנו בלבו יחיד בשמים ובארץ ולארבע רוחותיה כדמפרש לקמן:

ובלבד שלא יחטוף בחי"ת – בשביל אריכות הדל"ת לא ימהר בקריאתה שלא יקראנה בחטף בלא פתח ואין זה כלום:

דאמליכתיה למעלה וכו' – שהארכת שיעור שתחשוב בלבך ה' אחד בשמים ובארץ וארבע רוחותיה:

בעמידה – אפילו לב"ה דאמרי [לעיל (ברכות יא.)] עוסקין במלאכתן וקורין ומהלכין וקורין מודים הם שצריך לעמוד במקום אחד עד המקרא הזה לפי שעד כאן מצות כוונה:

לא חזינא דמקבל עליה מלכות שמים – שהיה שונה לתלמידיו מקודם זמן ק"ש וכשהגיע הזמן לא ראיתיו מפסיק:

חוזר וגומרה – לאחר שעמדו התלמידים:

דקא מהדר – לשנות לתלמידים בכל יום שמעתא דאית בה יציאת מצרים במקום פרשת ציצית ואמת ויציב:

בזמנה – בזמן ק"ש:

בפסוקא קמא צערן – אם ראיתני מנמנם צערני עד שאנער יפה בפסוק ראשון:

פרקדן – שוכב על גבו ופניו למעלה:

לייט אמאן דגני אפרקיד – שמא יתקשה אברו בתוך שנתו ונראה לרבים והוא דרך גנאי:

מיגנא – לישן:

כי מצלי שפיר דמי – כשהוא מוטה על צדו מעט שפיר דמי אבל מקרי ק"ש אפילו מצלי נמי אסור שמקבל עליו מלכות שמים דרך שררה וגאוה:

לכל אדם – אפילו אינו נכבד:

חסורי מחסרא – דהוה ליה למתני בתרווייהו אין צריך לומר ותו ליכא למקשי מידי: