כהן גדול בסוף כל ברכה – כל מה שהוא גדול ביותר צריך להכניע ולהשפיל עצמו:

אינו זוקף – עד שיגמור:

קם מלפני מזבח ה' מכרוע – רישיה דקרא ויהי ככלות שלמה להתפלל והדר קם מכרוע:

ארצה – לשון משתטח משמע:

דמצלו אצלויי – כשנופלין על פניהם אין פושטין ידיהם ורגליהם אלא מטין על צדיהן:

בתחלה – כורע:

חזינא לרב נחמן דכרע – תחלה וסוף:

בהודאה דהלל – הודו לה' כי טוב:

מתני' אם שגורה – אם סדורה תפלתי בפי במרוצה ואיני נכשל ותחנתי נובעת מלבי אל פי כל מה שאני חפץ להאריך בתחנונים:

שהוא מטורף – החולה לשון אחר [לשון] טורפין לו תפלתו בפניו כלומר התפלה שהתפללו עליו מטורפת וטרודה ממנו ואינה מקובלת:

גמ' אהייא – בהיכא ובאיזו מן הברכות הוי טעות בסימן רע:

באבות – שהוא תחלת התפלה רמז הוא שאין חפץ בה:

בורא ניב שפתים – כשהניב בריא באדם אז מובטח על השלום:

לא נתנבאו – הטובות והנחמות:

עין לא ראתה – לא נראית ולא נגלית לשום נביא:

רחוק – שהיה רחוק כל ימיו מן העבירה דהיינו צדיק מעיקרו:

חלצתו חמה – שלפתו ניטלה מגופו החמה הוא החולי הקודחו חלצתו לשון חלץ מהם:

לא חסרתם – שעה:

כעבד – בן בית נכנס ויוצא שלא ברשות:

כשר לפני המלך – שאינו רגיל לבא לפניו:

חלונות – שגורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע:

דמצלי בבקתא – בבקעה שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר:

הדרן עלך אין עומדין