מתני' מליח – כל דבר מלוח:

גמ' פירות גנוסר – פירות ארץ ים כנרת חשובים מן הפת:

זיונא – משמע מידי דבר אכילה:

מזונא – דבר הסועד:

דשריק דודבא מאפותי' – שהזבוב מחליק ממצחו מתוך צהלת פנים בשרו מחליק:

עד דמריד – דעתו מטרפת:

באלושי – אוכלוסי בני אדם:

ספלי טרית – ספלים מלאים חתיכות דג חתוך שקורים טונינ"א:

לקוצצי תאנים – למאכל פועלים שקוצצים תאנים והיו מרובים עד שכל אלו צריכין להם למאכל:

בריכות – קובייא"ש בלע"ז:

משלש בריכות בחדש – ג' פעמים בחדש מורידים ממנו כך:

שמנים זוגות אחים – שנים שנים אחים היו כולם וכן נשותיהם:

שריף – תבשיל לח שיש בו מרק כמו שורפה חיה:

מתני' מברך אחריהם ג' ברכות – ר"ג לטעמיה דאמר לעיל בפירקין (ברכות דף לז.) כל שהוא מז' המינים מברך אחריו ג' ברכות:

אפילו אכל שלק – של ירק:

והוא מזונו – שסמך עליו למזון:

וחסרונן – צרכי ספוקן:

גמ' וברכת – אכולהו קאי ובההוא קרא ג' ברכות רמיזי כדאמרינן בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מח:):

ארץ הפסיק הענין – ולא קאי וברכת אלא אלחם דסמיך ליה:

ור"ג ההוא – הפסקה לפרושי חטה דכתיב בקרא קמא אתא ולמעוטי שאם כססה כמות שהיא אין זו בכלל ברכה אא"כ עשאה לחם:

חמשת המינים – כולם מין דגן חטין ושעורין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון כוסמין מין חטה שבולת שועל ושיפון מין שעורה:

מברך עליו ב"מ מזונות – אם עשאו תבשיל:

כל שהוא מז' המינים – משאר ז' המינים האמורים בפסוק ואינו מין דגן:

אפרי דעץ על העץ ועל פרי העץ ועל ארץ חמדה טובה ורחבה – אתרוייהו קאי כולה עד סופה:

רב חתים בר"ח כו' – אע"ג דדמיא לתרתי:

הכא מאי – מי מחתמינן בתרתי כהאי גוונא כגון על הארץ ועל הפירות ולא הויא חתימה בשתים ממש כדמפרש לה בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מט.):

הא לן והא להו – רב חסדא מבבל ובבבל חתמי על הארץ ועל פירותיה ור' יוחנן מארץ ישראל והתם חתמי על הפירות:

ואנן מברכינן – על פירותיה אארץ ישראל לחודה קאי ואנן לא אכלינן מינייהו ומברכים עלייהו: