שית זונה. מגולה:

ונצורת לב. נוצרת איבה לבעלה למצרי:

הומיה. בכייה היא בוכה:

וסוררת. טעיתא:

בביתה. לא ישכנו רגליה פעם בחוץ פעם ברחובות ואצל כל פנה תארוב שאלה ואמרה חמיתון ליוסף:

אין לו לצדיק הנחה בצד של רשעים. וסרס המקרא לדרשו לא ינוח גורל הצדיקים עם של רשעים:

וכאורח איש ימצאנו הוא אמר נושאין עיניהן בבנות הארץ לפיכך ותשא אשת אדוניו ויבא יוסף את דבתם רעה וגו'. וכולא עניינא כדלעיל:

לגבור יושב בשוק וממשמש בעינו אמר אנא נצח אדם חשוב:

אי גבור את הא דובא קמך קפוץ אם גבור אתה קפוץ ע"ז הדוב כך אמר יוסף אמר ליה הקב"ה אם גבור אתה עמוד בנסיון הזה שאמרת על אחיך:

אמר ליה הקב"ה איטיליס. בטל אתה וחושב דברים הללו אמר ליה יוסף אנא נתנסה וכו':

כך ווסתן של אומות העולם. מנהגן:

כיון שרוצה אחד מהם ליקח לו עבד הולך לו אצל אסטרולוגוס חוזה בכוכבים ואומר לו הא טב נחשא טב לנחש איזו שעה טובה לקנות והוא אומר לו הא שעה טובה לקנות:

אין לשון ותשא אלא לשון חוזה כמא דתימא ופן תשא עיניך השמימה (דברים ד' ט') וחוזים נושאין עיניהם לשמים:

להלן. ברות ופרשת כנפיך על אמתך לשון נקייה אבל זו כבהמה שכבה עמי:

איך דן יוסף אמר מה בדבר מצוה ממאנין לדבר עבירה אין ממאנין בתמיה:

למוד הוא הקב"ה להיות בוחר וכו' אם אשמע לך שמא אהא נבחר לעולה ואהא נפסל לקרבן:

אמר לה למוד הוא הקב"ה להיות נגלה על בית אבא אני אשמע לך וכו':

הן אדני אמר הן מצוה אחת נצטוה אדם הראשון ועל שעבר עליה נטרד וכו':

דבר אחר הן אדני אחת שעשה ראובן כנגד אבא נענש ואני אם אשמע לך ארד מבכורתו:

אמרה לו אני הורגו לבעלי אמר לה לא דייני להיות מן אסטרטיין של נואפים כלומר מכת של נואפים אלא מאסטרטיין של רוצחנים שתהרגהו על ידי איני רוצה להיות מכת נואפים ורוצחנין:

ואם הדבר הזה את מבקשת הן אדני שכב עמו הא דא לקמיך הנה הוא לפניך:

אמר לה חלב עזים שחורות וחלב עזים לבנות חלב אחד הוא. כלומר כמו כן יש טעם לחלב של עז הלבנה כמו השחורה כלומר שכיבה שלו ושלי אחת הן:

ד"א הן אדני מתיירא אני מה' אחד:

אמרה לו איננו גדול אין הקב"ה כאן שנקרא גדול:

מקיטון לקיטון. מחדר לחדר בירושלמי אמר לה הדין אפיא כסית אותו פנים כסית אבל אותו שכתוב בו עיני ה' המה משוטטים מי כסית ולפניו הכל גלוי ואין להסתר מפניו:

הניח כל הפסוק כולו וידרוש סופו וחטאתי לאלהים כלומר בשבועת אלהים איני עושה הדבר הרע הזה:

ולא שמע אליה. ביוסף:

ולא שמע אליהם. במרדכי:

אפשר יוסף בן י"ז שנה עומד על פרקו ועושה את הדבר הזה. שימנע מתשמיש:

יום זיבול לנילוס היה. יום זיבוח וקרי ליה בלשון גנאי זיבול לפי שהיו משתחוים לנהר כדכתיב לי יאורי וגו':

יום תייטרים היה. תייטור חצר בלשון יון ועושים שם שחוק:

לעשות מלאכתו ודאי. לעבירה נתכוון:

נמתחה הקשת. האבר ממקומה וחזרה:

איקונין של אביו ראה וצנן דמו. ונתמעט כחו שנאמר מידי אביר יעקב:

איקונין של אמו ראה וצנן את דמו שנאמר משם רועה אבן ישראל זו אמו:

מי עשה כן. שנצטנן:

מאל אביך ויעזרך. אבן לשון נקבה כמו ולאבן את ילידתני:

בזכות עצמות יוסף. שהיו בארון שהיו מוליכין עמהם ממצרים נקרע הים:

נתנה אותו בפי כולן. כלומר שמה הדברים בפיהם:

מחבקתו ומנשקתו. לבגד מרוב חבת יוסף:

כדברים האלה עשה לי עבדך בשעת תשמיש אמרה לו כך וכך עשה לי:

ידע אנא דלית הוא מנך. שאין הפשיעה שלך אלא לערב בינינו לא נתכוונה אלא לשום קטטה בינינו:

בדבר הזה עשקתיך. בתמיה כלומר כך אמרה לו סבור אתה שלא אצערך בענין אחר כי אם בעבודה זו שאתה עושה:

חותכת אני אינונא שלך. פרנסה בלשון יון:

באשר ה' אתו עד עכשיו בשעת הצרה: