איכא תנא - בהאי דוכתא:

דאתנייה לרב כחל - יש כאן מי ששנה לרב כחל שבשלו בלא קריעה אסור באכילה ולישנא בתרא דרב הוה שמיעא ליה לרבי אלעזר:

אחוייה - בני המקום:

לרב יצחק - אמרו לו לרבי אלעזר זה שנאה לו:

אני לא שניתי לו כחל כל עיקר - כלומר שום כחל לא שניתי לו לאיסור בין כחל מניקה ובין כחל שאינה מניקה:

ורב - ששנה להם כחל שאסור:

בקעה מצא - כלומר ראה שהיו מזלזלים באיסור בשר בחלב והחמיר עליהן:

לטטלפוש:

ריבעא - ליטרא:

רב כהנא מתני הכי - כמו שאמרנו שכן השיבו רב יצחק לרבי אלעזר לא שניתי לו כל עיקר:

כחל מניקה - שהיתה מניקה ויש בדדיה חלב כנוס הרבה:

ומתוך פלפולו של רבי חייא - שהוא מחודד מאד ומבין מעצמו וכסבור שתלמידיו מחודדין כמותו כשחזר ושנאה לפני ר' חייא שנה לו סתם וסבור שיבין רב שאין אסור אלא מניקה ולא הבין:

תכלא - שכול קובר את בניו:

מרא דעובדא - זהיר במעשים טובים:

לא אכלי כחלי - לגמרי אפילו צלי ואפילו קרעו:

במאי טויתינהו - היכן הוו לך שם עצים:

בפורצני - חרצנים שאצל היקבים והבערתים:

לאחר שנים עשר חדש הוה - ותנן במס' ע"ז (דף לד.) לחים אסורין יבשין מותרין ואלו הם לחים כל שנים עשר חדש:

דקדחו בהו חילפי - גדלו בהם מחמת שנרקבו ונעשו עפר:

חילפי - אורטיי"ש והואיל ומתקלקלין ונרקבין ולא נטלו משם ש"מ אינו חושש:

פטור מן התפילין - מפני שצריך לחלצן תדיר:

דלא הוה רמי חוטי - לא הטיל ציצית לטליתו: