כִּי עַל אַף ה׳ הָיְתָה. הִיא גָּרְמָה לוֹ, מֶרֶד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל, שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַחֻרְבָּן:

דָּיֵק. ״כַּרְכּוֹם״ (תרגום יונתן):

יִבְרְחוּ. כְּמוֹ בָּרְחוּ:

דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחוֹמָתַיִם. מְעָרָה הָיְתָה לוֹ מִבֵּיתוֹ עַד עַרְבוֹת יְרִיחוֹ (פסיקתא רבתי כו); וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּיהָ בַּסֵּפֶר הַזֶּה (לט:ד):

רִבְלָתָה. הִיא אַנְטוֹכְיָא (סנהדרין צו:):

וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים. עַל שֶׁעָבַר עַל הַשְּׁבוּעָה:

אֶת כָּל שָׂרֵי יְהוּדָה. סַנְהֶדְרִין, שֶׁאָמַר לָהֶם: אַתֶּם הִתַּרְתֶּם לוֹ אֶת שְׁבוּעָתוֹ (תנחומא, ואתחנן א). וְחֵטְא הָיָה בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים לְהַתִּיר הַשְּׁבוּעָה:

בֵּית הַפְּקֻדּוֹת. בְּבֵית הָאֲסִירִין:

בֵּית הַגָּדוֹל. בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁמְּגַדְּלִין בָּהֶם תְּפִלָּה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁמְּגַדְּלִין בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה. מַחֲלֹקֶת הָאָמוֹרָאִים הִיא (מגילה כז.):

יֶתֶר הָאָמוֹן. כְּמוֹ ״הֶהָמוֹן״ (שמואל א ד:יד):

וְלִיֹגְבִים. חוֹפְרִין בָּאָרֶץ. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (שבת כו.): צָדֵי חִלָּזוֹן:

וְאֶת הַמְּכֹנוֹת. שֶׁל כִּיּוֹרוֹת (מלכים א ז:מג):

הַמְזַמְּרוֹת. הֵם כְּלֵי זֶמֶר:

וְאֶת הַסִּפִּים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״קוּלְיָא״, וְלֹא יָדַעְתִּי אִם מִמִּינֵי כְּלֵי זֶמֶר הוּא. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהֵן אַגָּנוֹת לְקַבֵּל דָּם, כְּמוֹ ״בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף״ (שמות יב:כב). וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים הַסִּפִּים – לְשׁוֹן כַּדִּים, לְפִי תַּרְגּוּם שֶׁל יוֹנָתָן, שֶׁתִּרְגֵּם: ״קוּלְיָא״, כִּי כֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ״ (בראשית כד:טו): ״וְקוּלְתָהּ עַל כַּתְפָהָא״; וְלָשׁוֹן זֶה נִרְאֶה שֶׁהַסִּפִּים אֵינָם מִמִּין כְּלֵי זֶמֶר, אֶלָּא הֵם כַּדִּים:

הַמַּחְתּוֹת. שֶׁחוֹתִין בָּהֶם גֶּחָלִים מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ:

הַמְּנַקִיּוֹת. סְנִיפֵי הַזָּהָב שֶׁבָּהֶם מַעֲמִידִין לֶחֶם הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּמְנָחוֹת (מנחות צז.):

אֲשֶׁר תַּחַת הַמְּכֹנוֹת. לֹא יָדַעְתִּי הֵיאַךְ, שֶׁהֲרֵי תַּחַת הַיָּם הָיוּ (מלכים א ז:מד); וְדוֹמֶה לִי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא כְּמוֹ אֵצֶל הַמְּכֹנוֹת:

יְסֻבֶּנּוּ. יַקִּיפֶנּוּ עֹגֶל הֶקֵּפוֹ:

וְעָבְיוֹ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת. סְבִיב חֲלָלוֹ:

נָבוּב. חָלוּל:

וּשְׂבָכָה וְרִמּוֹנִים עַל הַכּוֹתֶרֶת. עֲשׂוּיָה כִּשְׁתֵּי אֲגָנוֹת, אַחַת כְּדַרְכָּהּ וְאַחַת כְּפוּיָה עַל פִּי הַתַּחְתּוֹנָה, וְהָעֶלְיוֹנָה קְרוּיָה שְׂבָכָה; קוֹיְיפָ״א בְּלַעַ״ז. וְרִמּוֹנִים תְּחוּבִים הָיוּ בְּשַׁרְשְׁרוֹת, וְהַשַּׁרְשְׁרוֹת שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ קְשׁוּרִין יַחַד, וּנְתוּנָה עַל הַשְּׂבָכָה, מָקוֹם שֶׁהַשְּׂבָכָה קְצָרָה, וְהִיא יוֹרֶדֶת עַד מְקוֹם דֶּבֶק הַשְּׂבָכָה וְכוֹתֶרֶת, שֶׁהִיא הַבֶּטֶן הָרָחָב שֶׁבַּכּוֹתֶרֶת, וְשָׁם עוֹמֶדֶת; וְהָרִמּוֹנִים מְכַסִּים אֶת מְקוֹם הִדָּבֵק שְׁתֵּי פִּיּוֹת הָאֲגָנוֹת הַמְּדֻבָּקִים יַחַד:

תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה רוּחָה. וּבְסוֹף הַמִּקְרָא הוּא אוֹמֵר: כָּל הָרִמּוֹנִים מֵאָה עַל הַשְּׂבָכָה, וּבְסֵפֶר מְלָכִים הוּא אוֹמֵר ״וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טוּרִים״ (מלכים א ז:כ) – אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת! אֱמוֹר מֵעַתָּה: אַרְבַּע מֵאוֹת הָיוּ לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים, שְׁנֵי טוּרִים לְכָל שְׂבָכָה; וְהַטּוּר מֵאָה הוּא, שֶׁאָמַר כָּאן כָּל הָרִמּוֹנִים מֵאָה עַל הַשְּׂבָכָה – לַטּוּר הָאֶחָד, וּמָאתַיִם לִשְׁנֵי הַטּוּרִים, הוּא הָאוֹמֵר שָׁם ״הָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טוּרִים סָבִיב״ – מָאתַיִם לִשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב לָעַמּוּד הָאֶחָד, וְכֵן לַשֵּׁנִי, הֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת. וְהָעַמּוּדִים הֶעֱמִידָם שְׁלֹמֹה בָּאוּלָם סָמוּךְ לְכוֹתֶל הַהֵיכָל, וְהַכּוֹתֶל מְכַסֶּה אַרְבַּע רִמּוֹנִים מִכָּל טוּר, שֶׁאֵין נִרְאִים מִבַּחוּץ; הוּא שֶׁאָמוּר כָּאן: וַיִּהְיוּ הָרִמֹּנִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה רוּחָה:

רוּחָה. כְּמוֹ לָרוּחַ; כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ (יבמות יג:), וּלְכָךְ הַטַּעַם מִלְמַעְלָה תַּחַת הָרֵי״שׁ; כְּלוֹמַר: תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה מֵהֶם נִרְאִים לְרוּחוֹת הָעַמּוּד. זוֹ לָמַדְתִּי בְּפִרְקֵי שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת שֶׁאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי (מידה יט):

כֹּהֵן הַמִּשְׁנֶה. סְגַן הַכֹּהֲנִים, הַמְמֻנֶּה תַּחַת כֹּהֵן גָּדוֹל לְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו, אִם יֶאֱרַע בּוֹ פְּסוּל:

שׁוֹמְרֵי הַסַּף. ״אֲמַרְכְּלִין״ (תרגום יונתן), שֶׁמַּפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה מְסוּרוֹת לָהֶן:

וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ. וּבְסֵפֶר מְלָכִים (מלכים ב כה:יט) אָמַר ״וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים״. הַשְּׁנַיִם חֲשׁוּבִים וְלֹא חֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ (שיר השירים רבה ג:יג):

הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ. יוֹדֵעַ מִנְיָן שֶׁל כָּל עִיר וָעִיר, כַּמָּה אֲנָשִׁים מוֹצִיאָה לַצָּבָא:

בִּשְׁנַת שֶׁבַע. הִיא גָּלוּת יְכָנְיָה; וּבְסֵפֶר מְלָכִים אָמַר ״בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה״ (מלכים ב כד:יב), הָא כֵּיצַד? שְׁנַת שְׁמוֹנֶה שֶׁמָּלַךְ נְבוּכַדְנֶצַּר, שְׁנַת שֶׁבַע – שֶׁכִּבֵּשׁ אֶת יְהוֹיָקִים לְעֶבֶד; דְּאָמַר מַר (מגילה יא:): שָׁנָה רִאשׁוֹנָה כִּבֵּשׁ נִינְוֵה, שְׁנִיָּה עָלָה וְכִבֵּשׁ יְהוֹיָקִים:

יְהוּדִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. וּמִשְּׁאָר שְׁבָטִים שִׁבְעַת אֲלָפִים, הֲרֵי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים. הַכָּתוּב הַזֶּה, שֶׁפֵּירֵשׁ יְהוּדִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, הִכְרִיעַ בֵּין שְׁנֵי מִקְרָאוֹת שֶׁבְּסוֹף סֵפֶר מְלָכִים: פָּסוּק אֶחָד אוֹמֵר ״עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים״ (מלכים ב כד:יד) וְאֶחָד אוֹמֵר ״שִׁבְעַת אֲלָפִים״ (מלכים ב כד:טז), בָּא זֶה וּפֵירֵשׁ: יְהוּדִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמִשְּׁאָר שְׁבָטִים שִׁבְעַת אֲלָפִים, הֲרֵי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים:

בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. הִיא גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר! – תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שֶׁמָּלַךְ, שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁכִּבֵּשׁ אֶת יְהוֹיָקִים (סדר עולם רבה כז):

בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים. נִתְּנָה צוֹר בְּיָדוֹ, וְשָׁטַף יְהוּדִים שֶׁבִּסְבִיבוֹת עַמּוֹן וּמוֹאָב שְׁבַע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה; כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו):

בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ״בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ״ (מלכים ב כה:כז)! בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ מֵת שִׂטְנוֹ נְבוּכַדְנֶאצַּר, וּבְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה נִקְבַּר וְהוֹצִיאוֹ אֱוִיל מְרֹדַךְ מִקִּבְרוֹ, וּבְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה מָלַךְ וְנָשָׂא אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין:

נָשָׂא. נְשָׂאוֹ וְגִדְּלוֹ. לִישְׁנָא אַחֲרִינָא: מְנָאוֹ עִם שְׁאָר הַמְּלָכִים, כְּמוֹ ״שָׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר לא:כו; שמות ל:יב):

וַאֲרֻחָתוֹ. נוֹטֵל פְּרָס מִבֵּית הַמֶּלֶךְ לְכָל צְרָכָיו (תנחומא, מסעי יב):