והושיבו ישיבה - לעסוק בתורה:

לאחר שלשים יום - של פטירתי מיד ולא תהיו עסוקין בהספד:

שמעון בני חכם - הוא ולקמן פריך מאי קאמר:

חנינא בר חמא ישב בראש - הישיבה:

סבור מינה משום טורח - דבני כפרים דסמיכו לעיירות ואתו למספדיה כיון דחזו דקא אספדוהו בכרכין וקא אתו כולי עלמא מעיירות ומכפרים אמרי משום יקרא הוא דקאמר:

יומא דאשכבתיה - יום פטירתו:

צריכא למימר - דר"ג דבכור הוי נשיאה:

לך ולמטלעתך - פסח היה כדאמרינן בעלמא (סוכה דף נג.) לוי אחוי קידה ואטלע:

מאי קשיא ליה - לר"ש ברבי דאמר צריכא למימר אמאי צריכא הא קרא כתיב:

ההוא ממלא מקום אבותיו הוה - כלומר אין באחיו חשוב ממנו אבל כאן הרי אחיו חכם ממנו:

יתיב רבי חנינא אבראי - חוץ לבית המדרש שלא היה נכפף לר' אפס:

וקאתא - לבבל:

כלילא שרי - לצאת בה בשבת מאי טעמא מאן דרכה למיפק בכלילא אשה חשובה ואשה חשובה לא שלפא ומחויא בפרק במה אשה יוצאה (שבת דף נט:):

מיכף הוה כייף ליה - קודם שיגלה ממקומו אבל לר' חנינא לא כייף:

והא הוה ר' חייא - ולמנייה רבי ראש ישיבה:

קברו של רבי - ארונו של רבי הורדתי עליו דמעות:

בערב שבת סימן יפה - שיכנס למנוחה מיד:

במוצאי יוהכ"פ - נמחלו עוונותיו וסימן יפה לו:

לא אפגריה - לא אבטלו ממצות:

שדיינא - זרענא:

ומגדלנא נישבי - מקלע אני מכמורת ודומה לו אין פורסין נשבין ליונים (ב"ב דף כג.):

וציידנא טביי - צביים:

ואריכנא מגילתא - ומתקן אני קלפים אריכנא לשון תיקון כדאמר במסכת סוכה (דף מד:) אריך או לא אריך כלומר מתוקן או אינו מתוקן ובס' עזרא (סימן ד) נמי כתיב וערות מלכא לא אריך לנא למחזא:

לא תהא כדבר הזה בישראל - כלומר שלא אומר כדבר זה לעולם:

נהוג נשיאותך ברמים - שתהא יושב בין הגדולים:

זרוק מרה - אימה שתהא אימתך עליהם:

בצינעא - מכבד כל אחד ואחד:

בפרהסיא - מטיל עליהם אימה להודיע נשיאותו:

רבי מוטל - בחליו בצפורי ומקום קברו מוכן לו בבית שערים: