Text

Rashi on Ketubot Daf 34a

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

רבי שמעון - בפרק מרובה ובכסוי הדם ובאותו ואת בנו:

Sefaria Community Translation

Rabbi Shimon- In (3 chapters of the Talmud) More than, Covering the blood, It and it's offspring:

התינח עבודת כוכבים - דזבחי מתים אסורים וכן שור הנסקל דמשנגמר דינו אסור בהנאה כדאמרינן בב"ק (דף מא.) ובפסחים (דף כב:) ממשמע שנאמר סקול יסקל איני יודע שהוא נבילה ונבילה כו':

Sefaria Community Translation

That is well with regards to idol worship - The offerings up of dead (euphemism for idol worship) and similarly the ox that requires to be stoned, that once judgment as been finalised it is forbidden to have any benefit from it, as we state in Bava Kama (45a) and Pesachim (22b) inferred from the verse 'it shall surely be stoned' do I not know that it will be come an (un-slaughtered) carcass, and a carcass etc.:

בשוגג יאכל - אפי' בו ביום:

במזיד לא יאכל - הוא לעולם אבל אחרים ישראלים אוכלים:

ר' יהודה אומר בשוגג יאכל - הוא למוצאי שבת ולא בו ביום דקנסינן שוגג אטו מזיד:

במזיד לא יאכל - הוא עולמית אלא אחרים:

בדרבי יוחנן הסנדלר גרסינן יאכל:

לאחרים - לישראל:

לא לו ולא לאחרים - ישראל אבל מוכרו ונותנו לעובדי כוכבים:

מ"ט דר' יוחנן הסנדלר - דאמר מעשה שבת אסורין באכילה:

יכול אפילו בשוגג - תאסר באכילה אם שגג בבישול שלא ידע שהוא שבת:

מחלליה וגו' - היכא דאיכא חיוב מיתה אסירי באכילה כי קודש:

במזיד אמרתי - שהוא אסור כקודש דהא גבי חיוב מיתה כתיב ולא בשוגג:

מעשה שבת - במזיד אסורין מן התורה באכילה לר' יוחנן הסנדלר:

מ"ט דרבנן - דפליגי אדרבי מאיר ופטרי מקנס ארבעה וחמשה הואיל ובטובח על ידי אחר אוקימתא הא שחיטה ראויה היא מדאורייתא:

אשארא - אעבודת כוכבים ואשור הנסקל:

כיון דשחט ביה פורתא איתסר ליה - דאמר מר (חולין דף מ.) היתה בהמת חבירו רבוצה לפני עבודת כוכבים כיון ששחט בה סימן אחד אסרה:

לאו דמריה קא טבח - דהא איתסרא עליה וחיובא דתשלומי ארבעה וחמשה טביחה כתיב בהו ועד גמר שחיטה לא מיחייב ומקמי דמטי גמר שחיטה איתסרא בהנאה על בעליה ומההיא שעתא אפסדה מיניה דאי איתא לא הדרא בעינא ולאו דמריה היא:

באומר בגמר זביחה הוא עובדה - לעבודת כוכבים אינו עובד לעבודת כוכבים עד גמר זביחה:

פלוגתא דר' יעקב - בבבא קמא:

החזירו שומר לבעליו מוחזר - דאמר ליה תורא אשלמת לי תורא אשלימית לך:

כממון דמי - והאי נמי אע"ג דלא שוי מידי גורם לממון הוא דכי ליתא בעי לשלומי ליה תורא מעליא:

דר' שמעון - בבבא קמא בפרק מרובה (בבא קמא עד:) קדשים שחייב באחריותן משלם ארבעה וחמשה משום דגורם לממון הוא ואע"ג דהקדש לאו ממון בעלים הוא ובהקדש לא שייך קנס דרעהו כתיב:

רבה גרסינן בכולהו ותדע מדאמר לקמן א"ל רב פפא לאביי לרבה דאמר חידוש הוא כו' ואם איתא דרבא גרסינן הא רב פפא תלמידו של רבא היה כדאמר לקמן [כתובות לה:] אמר ליה רב פפא לרבא הי מכה מאי שנא דשבקיה לרבא ולא שייליה [לתרוצי שמעתיה] ושייליה לאביי [שמעתא דרבא] אלא רבה גרסינן ורב פפא לא היה בימיו ושייל לאביי שהיה תלמידו של רבה:

Next →