התם - גבי מתניתין:

כי אמרה - מקבלנא ליה והוינא בהדיה שבקינן לה:

בעלי ראתן - שרץ יש לו במוחו:

ויתיקין - חלשים:

ורמו דידבי עליה - זבובין כרוכין אחריו:

פילא - עשב שקורין פוליו"ן:

ולודנא - אליישינ"א:

גירדא דאגוזא - קליפי עץ האגוז:

גירדא דאשפא - מה שגוררין מן העור:

כליל מלכא - חבצלת:

מתחלא דדיקלא סומקא - שומר שיש להם לתמרים בקטנותן כעין שיש לאגוזים קטנים:

לביתא דשישא - של שיש כלומר מקום שאין רוח שולט שם:

שב לבני ואריחא - שכותלן עב שבעה לבנים זה אצל זה ואריח שהוא חצי לבינה והלבינה שלשה טפחים:

ונטיל ליה - ושופך לו מאותן מים:

עד דרפיא ארעיתא דמוחיה - גולגלתו מתרככת ונוחה ליקרע בסכין:

טרפי - עלין:

ומדלי כל חד כרעא - מגביה רגלו של שרץ ומושיב העלה תחת רגלו שאם לא יעשה כן לכשיחזיק בגופו ליטלו ינעוץ צפרניו במוחו ויקוב את הקרום:

בצבתא - טנליי"ש:

דאי לא - אם לא ישרפנו יחזור עליו:

הזהרו מזבובי בעלי ראתן - זבובים השוכנים עליו קשות להביא אותו חולי על איש אחר:

בזיקיה - במקום שתנשב רוח אחת על שניהם:

מיכרך בהו - נדבק אצלם בשעה שעוסק בתורה ומושיבן אצלו ומובטח הוא שתגין התורה עליו ולא יוזק:

כי הוה שכיב - כשהגיע זמנו ליפטר:

אחוי לי דוכתאי - הוליכני לגן עדן והראני מקומי:

שוור - קפץ:

איתשיל אשבועתא - אם נשבע בשבועה מעולם ונשאל עליה להתירה:

תכטקי - פלישטי"ל:

אם כן לית את בר ליואי - אין אתה ראוי לכרוז זה שאני שומע שהקשת אינו אלא אות ברית שלא יחרב העולם ואם יש צדיק גמור בדור אין צריך אות:

לא הואי מידי - לא נראה הקשת בימיו:

שושביניה - אוהבו ורגיל אצלו מלאך המות:

מי איכרכת בבעלי ראתן ועסקת בתורה - כדהוה עביד איהו שהיה מסכן בנפשו לכבד את התורה:

בשביל כבוד עצמך - שיקרבו אליך ויספדוך ויתעסקו בך:

אמר אביי לאפוקי ממאן דלא קיים - עמוד זה בא להוציא מעליו מי שלא קיים את כל התורה כמו שקיים הוא:

של היזמי - שמטילין בו כשות שגדל בהיזמי:

הדרן עלך המדיר