ה"ג הזאה דהיכא - ול"ג היכא כתיבה:

אי דפרה - הזאת דמה דפרה אדומה:

אלעזר כתוב בה - ואפילו שאר כהנים פסולין וכ"ש נשים:

אי דפנים - הזאה דפנים כגון הפרוכת ומזבח הזהב האמורין בפר כהן משיח ופר העלם דבר של ציבור:

הכהן המשיח כתיב בהן - למעוטי הדיוטים וכ"ש נשים ומאי איצטריך ליה לתנא למיתנייה:

הזאת דם עוף - דכתיב בחטאת העוף (ויקרא ה׳:ט׳) והזה מדם החטאת ואיצטריך לאשמועינן נשים פסולות ונפקא ליה מק"ו מזריקת דם דעולת בן צאן דכתיב ביה (שם א) וזרקו בני אהרן:

לא קבע לו כהן לשחיטתו - שהשחיטה כשרה בזר דכתיב (שם) ושחט את בן הבקר והקריבו בני אהרן מקבלה ואילך מצות כהונה לימד על השחיטה שכשרה בזר (ברכות דף לא:):

להזאתו - לזריקת דמו כדכתיב (ויקרא א׳:י״א) וזרקו בני אהרן:

בן עוף שקבע לו כהן למליקתו - דכתיב (שם) והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו:

לרבי יאשיה דדריה - שהיה בדורו אמורא כמותו ויש להבין מכאן שעדיין בימי ר"א היה רבי יאשיה בר פלוגתיה דר' יונתן קיים להכי איצטריך למיתני לרבי יאשיה דדריה לאפוקי ר' יאשיה קשישא:

בבעלים מנלן - שתהא הסוטה עצמה מניפתה דלמא לכהן קאמר רחמנא כדכתיב (במדבר ה׳:כ״ה) ולקח הכהן מיד האשה וגו': ה"ג מה כאן כהן אף להלן כהן מה להלן בעלים אף כאן בעלים:

בבעלים מנלן - שתהא הסוטה עצמה מניפתה דלמא לכהן קאמר רחמנא כדכתיב (במדבר ה׳:כ״ה) ולקח הכהן מיד האשה וגו':

ידיו תביאנה - בבעלים כתיב ובתנופה משתעי:

ה"ג מה כאן כהן אף להלן כהן מה להלן בעלים אף כאן בעלים:

כף כף מסוטה - בסוטה כתיב (שם ה) ונתן על כפיה ובנזיר כתיב ונתן על כפי הנזיר (שם ו):

מתני' תלויה ואינה תלויה - בגמ' מפרש להו: