מתנותיה - הזרוע והלחיים והקיבה:

ולא ברכתי - בסעודה לפני כהן דאמר מר (גיטין דף נט:) וקדשתו (ויקרא כא) לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון:

משניאי - שגורמין לבני אדם לשנאותו שהרואה תלמיד חכם שפל לפני עם הארץ אומר אין נחת רוח בתורה:

לא נתכבדתי כו' - מפרש לה ואזיל:

מרא - פורי"ש בלעז:

וקא שקיל מיניה - לכבדו וישאנה הוא:

דרית במאתיך - שאתה נושא כלי כזה בעירך:

גווזי - סריסין היו עבדים משרתים אותו וקא מחו ליה לר"ע סבורין היו שהיה קץ בחייו:

אם נאמר כבש - את הכבש אחד תעשה בבקר:

ולא עמדתי על מדותי - לשלם גמול רע למי שציערני:

ללמוד אני צריך - אולי אוכל לקיים:

לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך - אלישע אמר כן ליהורם:

הבאים אחריך בהמה ירעו - בתמיה אין טוב לך לחיות ימים רבים כמוני שא"כ לא יטלו בניך בגדולתך ואתה נשיא והם כל ימיהם יהיו הדיוטות:

הרהרת - דברי תורה:

בלא תורה - גרסתי שגורה בפי תמיד:

(בחניכתו) - אם כינו שם לחבירו לגנאי:

ואמרי לה (בחכינתו) - אפילו אותו כינוי שמסודר ובא לו ממשפחתו שם דופי כמו כתב חניכתו וחניכתה דמסכת גיטין (דף פז:):

מתני' מפשילין חבלים - והוא הדין לכל מלאכות אלא לפי שהפשלת חבלים צריך מקום מרווח פנוי ובית הכנסת גדול הוא וראוי ומספיק לכך:

מפני עגמת נפש - מניחין בו עשבים כדי שתהא עגמת נפש לרואיהן ושיזכירו את ימי בניינו ואת שהיו רגילין להתאסף שם יבקשו רחמים שיחזרו לקדמותו:

גמ' אין אוכלין בהן כו' - ולא גרסינן ואין אוכלין בהן דכולהו פירושא דקלות ראש הן לשון קלות שמקילין אותה: