מה כאן - בבכורים [כהן]:

ונימא נמי - תנא דמתניתין והבכורים כדברי ר' יהודה דשמעינן ליה נמי דאמר דבעי תנופה לבכורים:

הנחה - שיניחוהו לפני המזבח:

הואיל ופתח כו' - ולהכי נקט ר' אליעזר בן יעקב משום דהוא יליף טעמא מידיו דהוא רישא דקרא:

ורב גבריה - שהוא חכם ביותר דקיימא לן (עירובין דף סב:) משנת ר"א [ב"י] קב ונקי:

מאי קאמר - רישא קתני אחד נשים ואחד אנשים והדר קתני אבל לא באחרים דמשמע אנשים ולא נשים:

קרבנן טעון תנופה - ושל נשים מניף להו כהן לחודיה:

בני ישראל מניפין - דכתיב בצו את אהרן דבר אל בני ישראל לאמר המקריב וגו':

מצינו כו' - דתניא בת"כ ברישיה בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ואין העובדי כוכבים סומכין בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות:

יכול נחלוק בתנופה - שלא יהא קרבן נשים ועובדי כוכבים טעון תנופה כישראל:

לא - כלומר לא נחלוק:

דמה לי חלק בסמיכה - כלומר טעם יש בסמיכה שהסמיכה בבעלים עצמן כדאמרינן בפ' שתי מדות (לקמן מנחות צג:) ידו ולא יד שלוחו הלכך עובדי כוכבים ונשים אחר שמעטן הכתוב מלסמוך אין בקרבנן סמיכות:

נחלוק בתנופה - בתמיה:

שהתנופה בכהנים - ויכולים עובדי כוכבים ונשים לעשות כהן שליח:

א"כ - דטעון תנופה מה ת"ל בני ישראל בני ישראל מניפין הן עצמן ואין הנשים מניפין הן עצמן אלא כהן:

תניא אידך - בתנופה:

ת"ל המקריב - כל דהו:

או אינו - אומר המקריב אלא המקריב את החלב הוא יניף ולא בעלים: