Rashi on Moed Katan Daf 2b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
דלמא אתי לאינפולי - אבל ממעיין שלא יצא בתחילה אפילו בית הבעל נמי שרי רבי יהודה ומתניתין דקתני נמי ממעיין שלא יצא בתחילה בית השלחין אין בית הבעל לא לאו רבי יהודה היא:
אם כן מתניתין אמאן תרמייה - לא ר"א בן יעקב כדאמרן ולא כר"מ דשרי אפילו בית הבעל ולא כר' אלעזר בן עזריה דאפילו בית השלחין לא שרי ממעיין שיצא בתחילה:
אלא לרבי יהודה ולא שנא כו' - ומתניתין ר' יהודה היא:
להודיעך כחו דרבי מאיר - דאפילו ממעיין שיצא בתחילה שרי אפילו לבית הבעל:
מנכש - תולש עשבים רעים מתוך הטובים וכי עקרי להו צמחי הני טפי:
משקה מים בזרעים - שזורק מים בעיקרי העשבים:
משום מאי מתרינן ביה - דמאי מלאכה קא חשבינן ליה דודאי קוצר לא חשבינן שאינו מתכוין ליטול העשבים אלא לתקן עשבים הטובים שבשדה:
חורש וזורע וקוצר אבות מלאכות הן בפרק כלל גדול (שבת דף עג.):
לריפויי - לרכך:
משום חורש אין משום זורע לא - אמאי לא מיחייב בתרווייהו הא עביד תרווייהו ואשכחינן במלאכה דמיחייב תרתי:
זומר - בשבת:
וצריך לעצים חייב - משום קוצר שהרי צריך לעצים וחייב משום נוטע דמשום הזימור גדלי טפי:
המחפה - שמכסה את הזרעים בעפר:
לוקה - משום לא תזרע כלאים (ויקרא י״ט:י״ט):
אף המקיים - שרואה כלאים זרוע ואינו מבטלו:
בשלמא לדידי דאמינא - דמנכש הוי משום זורע משום הכי מנכש בכלאים לוקה דהא אסירא זריעה בכלאים דכתיב לא תזרע:
חרישה - לצורך זריעת כלאים מי אסירא דבשעת חרישה ליכא כלאים כלל:
אמר ליה - מנכש אינו לוקה אלא משום מקיים:
תלמוד לומר כלאים שדך לא - ואע"ג דכתיב לא תזרע כלאים גורעין ודורשין לא כלאים לא יהא כלאים מכל מקום שחייב אתה לבטלו:
בשלמא מועד - משום הכי שרי דלא אסיר בשום מלאכה אלא משום טירחא:
וכל מקום פסידא שרו רבנן - למיטרח בחולו של מועד במקום פסידא כדפרשינן לעיל:
בין למאן דאמר משום חורש - דפליגי רבה ורב יוסף לעיל במשקה מים לזרעים דחד אמר משום חורש וחד אמר משום זורע:
חרישה בשביעית מי שרי - הא נפקא מבחריש ובקציר תשבות דאמרינן אם אינו ענין לשבת שאינו צריך שהרי כבר נאמר כל מלאכה תנהו ענין לשביעית:
בשביעית בזמן הזה - דרבנן:
ורבי היא - דאמר דהוא מדרבנן ומילתא דפסידא שרו רבנן:
וזה דבר השמטה שמוט - כתיב בהשמטת כספים אמאי כתיב תרי זימני שמטה שמוט:
בזמן שאי אתה משמט קרקע כו' - מכלל דאיכא זמן דלא משמט קרקע ואיזה זה בזמן הזה:
אפילו תימא רבנן - דפליגי עליה דרבי ואמרי דשביעית בזמן הזה דאורייתא:
אבות מלאכות - אסר רחמנא בשביעית: