Rashi on Nazir Daf 54b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואין סותר את הקודמין - והאי דתנן בפ' הריני נזיר מגלח (לעיל נזיר יט:) מי שנזר נזירות מרובה והשלים נזירותו ואחר כך בא לארץ כו' ב"ה אומרים נזיר כבתחלה וסותר את הקודמין התם הוי טעמא לפי שעשה נזירותו בח"ל ואין עיקר נזירות אלא בא"י אבל כאן שעשה ואחר כך יצא אינו צריך לסתור את הקודמים:
וספרו של מצורע - דהיינו אחר חלוטו הוא דהאי קרא וכבס בגדיו וגו' (ויקרא יד) בסוף ימי חלוטו כתיב דהיינו כשנתרפא מצרעתו כדכתיב ברישא דעניינא ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא וגו' ואז הוא מגלח כדכתיב וגילח את כל שערו ומתחילין ימי ספירו ולאחר ימי ספירו מגלח פעם שנית כדכתיב בההוא קרא גופיה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים וכתיב והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וגו' וימי ספירו של מצורע אותן ימים שכתוב בהן וכבס המטהר וגלח את כל שערו ורחץ במים ואחר יבא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים וימי גמרו של מצורע היינו ימי חלוטו דכתיב בהו (שם יג) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו אחר תגלחיות הללו של מצורע אינו סותר את הקודמין ואחר יתחיל למנות ימי נזירותו אלא למקום שפסק יתחיל והוא שתהא נזירות מרובה כדי שיהא בו גידול שיער ל' יום לאחר שנתגלח בתגלחיות שתים של מצורע ואף אותן ימים של ספרו ושל גמרו אין עולין לו למנין:
באמת אמרו - הלכה היא למשה מסיני ימי הזב והזבה וימי הסגרו של מצורע ימים הראשונים שכתוב בהן (שם) והסגיר הכהן שבעת ימים וכתי' והסגירו הכהן שבעת ימים שנית עולין לו ממנין ימי נזירותו ולקמן מפרש מהיכא גמיר:
גמ' איבעיא להו ארץ העמים משום אוירא - נמי גזרו עלה והיכא דאיכא אוירא בלא גושא כגון דנכנס בה בקרון או בספינה שלא פסע לארץ אלא נכנס בה באוירא קליש ליה טומאה:
Gemara. A dilemma was raised: Did they also decree the land of the nations impure with regard to the air - and where there is air without earth -- for example, if he entered it in a wagon or a ship, so that he did not step on the ground, but instead entered its airspace -- which is a weak form of impurity.
או דילמא משום גושא - דטומאה חמורה הוא דגזרו עליה ולא משום אוירא דהיינו טומאה קלה ואם נכנס בה ברגליו כמאן דנגע בקבר דמי אבל בקרון לא:
Or perhaps with regard to the earth - for which it was a stringent type of impurity that they decreed, and not with regard to the air, which is a light form of impurity -- and if he entered it on foot, he is as one who touched a grave. But [if he entered] in a wagon -- [he would] not [be impure].
ואי אמרת משום אוירא - היכא דאיכא אוירא בלא גושא מי הויא לה טומאה חמורה כולי האי דתיבעי הזאה שלישי ושביעי:
And if you say that the decree was with regard to the air - where there is air without earth, would it be of such a stringent impurity that it would require sprinkling on the third and the seventh?
וכי קתני - ומזה בשלישי ושביעי אשארא אסככות ופרעות ולאו אארץ העמים:
And when the mishna teaches - "and one sprinkles on the third and on the seventh" -- it is referring to the other [items listed] -- to the hanging [branches] and to the projecting [stones], and not to the land of the nations.
הכי נמי מסתברא - דלא אכולהו קאי מדקתני כלים הנוגעים במת:
So too, it is reasonable - that it is not referring to all [of the cases of the mishna], since it [also] teaches "and vessels that are touching a corpse".
והני כלים בני הזאה נינהו - כלומר ואם נוגע נזיר בכלים הנוגעים במת צריך הזאה בתמיה:
Now do these vessels require sprinkling? - That is to say, if the nazirite touched these vessels that are touching a corpse, would he require sprinkling? [To be read in the intonation of] a question.
אלא לאו שמע מינה - לאו אכולהו קאי אלא אשארא קאי אהנך [דבני] הזאה נינהו:
Rather learn from this - it is not referring to all of it, but it is rather referring to the others -- on those which require sprinkling.