ואל ישנה אדם - בגמרא פריך ממקום שאין עושין למקום שעושין ואיהו נמי אל ישנה וליעבד והא אמרת נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם:

המוליך פירות שביעית ממקום שכלו - לחיה מן השדה וחייבין בני המקום לבערן מן הבית והוליכן זה למקום שלא כלו ובני אותו מקום עדיין אוכלין הכנוסין בבית:

חייב לבער - משום חומרי מקום שיצא משם:

צא והבא לך אף אתה - מפרש בגמרא:

גמ' מאי איריא ערבי פסחים - דקתני עד חצות במנהגא מכלל דמחצות ולהלן אסור ולמה ליה למיתני חצות לאשמעינן הך דיוקא הא כל ערבי ימים טובים אסירי:

מן המנחה - תשע שעות ומחצה:

סמוך למנחה - קודם לכן:

נידנוד עבירה - רמז עבירה:

תענית צבור - אסור במלאכה במסכת תענית (דף יב:) כשהיו מתענין על הגשמים אבל שאר תענית ציבור לא כדאמר שמואל אין חומר תענית ציבור בבבל (לקמן פסחים דף נד:):

במוצאי שבתות - משום כבוד שבת שמוסיפין מחול על הקדש:

זריז - בעל מלאכה:

שפל ונשכר דלא עביד כולה שבתא ולא במעלי שבתא - ואע"ג דלאו לשום מצוה מיכוין מצוה שלא לשמה מיהא הויא דאמרינן לקמן יעסוק אדם במצוה ואפילו שלא לשמה:

ה"ג ואע"ג דהאי דלא קעבדן כו':

עושין לשמה - מעל שמים ושלא לשמה עד לשמים דמצוה מיהא קא עביד כדרב יהודה:

מתקולתא - נוטלת מאזנים בידה ומהלכת בשוק להשכירן לכל הצריכין דשכר מועט הוא ומתבזה אשתו על שכר מועט:

אגרתא - שכר ריחיים שמשכירין טורח גדול ושכר מועט אבל קונה ריחיים ומוכרן הרי הוא כשאר פרקמטיא:

בקנים - כל מקלות דקים קרי קנים שעושין מהן גדרות ומחיצות:

אפחזייהו - נפח שלהן:

תגרי סימטא - יושבין ומוכרין בשוק ועין שולטת בהן:

ומגדלי בהמה דקה - הכל צווחין עליהן:

וקוצצי אילנות טובות - למוכרן לעצים הכל תמיהים ומלעיזין עליהם ומתוך כך עין שולטת בהן וצעקת בני אדם:

ונותנין עיניהם בחלק יפה - כשחולקים עם אחרים תמיד מקפידין ליטול חלק יפה:

מתורגמנין - שעומדין לפני החכם בשבתות ושומעין מפיו ומשמיעין לרבים:

ומעות יתומין - למחצית שכר:

ממדינת הים - משלח ספינותיו תמיד במקום סכנה:

תכלת - לציצית:

אינן רואין - כדאמרן שאם יתעשרו לא יהו עסוקין:

ואם עוסקין לשמה - להיות המצוה מצויה לצריכין לה:

רואין - דהואיל ולשמה עושין לא יניחו בשביל עשרן:

מצור לצידון - יום השוק של צידון בע"ש והם מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת:

הוה אפשר להו - להמנע מן השוק שעשירים היו:

מארוזא - אורז: