Rashi on Rosh Hashanah Daf 2b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מאי קמ"ל לא גרסי' אלא קמ"ל ניסן ר"ה למלכים וכו':
The [variant text] "What does this teach us?" is in error rather the text is "this teaches us that Nissan is the New Year for Kings..."
דאימנו עליה - נמנו וגמרו השרים למנותו:
Where they appointed him - the princes met and concluded that he should be appointed
לזה ולזה - הבא לכתוב שטר באדר לאחר שעמד השני אם רצה לכתוב בשטר בשנת פלוני למלך שמת כותב ואם רצה כותב בשנה ראשונה למלך פלוני שעמד:
For both of them - Someone who writes a document in the Adar after the first's ascension can write either in year x of the dead king or can write in the first year of the new king
מת בניסן ועמד אחר תחתיו בניסן - והוא הדין אם עמד באחד מכל החדשים שעד ניסן הבא ורוצה למנות בכל השטרות שיכתבו משעמד השני למנין שנות הראשון מונה והרוצה כותב בשנה ראשונה למלך שעמד:
He died in Nissan and a successor took over in Nissan [of that same year] - and it is the law that if he ascended in any month that until the coming Nissan can use both the count of the dead king and that of the new one.
ושניה לשני - הבא לכתוב משעמד זה לא ימנה שנה שניה למלך שמת שאין שנה זו שלו ולא ימנה את הראשונה לשני לקרות שנה שעמד בה שניה אלא שניה זו ראשונה לשני:
and the second year to the second king - He who writes "from x's ascension" does not count the second year to the dead king because this year was not his and the first isn't counted to the second [king] because he hadn't ascended then rather the second is counted as the second [king's] first year.
שתא לבי תרי לא מנינן - משנכנס בה המלך שמת אפי' יום אחד לא יכתבו כל שנה זו בשטר למנין מלך העומד אלא למלך המת:
You might think you couldn't count 2 kings for one year - [your initial thought might be] that since the king didn't reign for long the entire year should be accredited to the first dead king.
בסוף שנה - כגון מלך העומד באדר כלתה לו שנה כשיצא אדר וחשוב לו יום שבסוף שנה זו כשנה שלימה להיות שנה הבאה נקראת שנה שניה:
אבל יום אחד בתחילת שנה - לא יחשוב לו יום אחד שנה ולא יכתבו שטר בשנה זו לשמו משמת:
ומלך בן מלך הוא - דאי משום דאימנו עליה לא איצטריך לאשמעינן דשמעינן לה מרישא אבל השתא דאיכא תרתי אימא נימנו ליה מקמייתא קמ"ל וטעמו של דבר לפי שהמלכות ירושה היא דכתיב (דברים יז) למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו:
בחדש זיו - הוא אייר כדמפרש קרא הוא החדש השני ואמרינן לקמן (ראש השנה ד' ז.) ניסן ר"ה לסדר מנין החדשים:
למלך שלמה על ישראל - אשנה רביעית קאי ומקרא מסורס הוא בשנה רביעית למלך שלמה על ישראל בחדש זיו הוא החדש השני ה"נ כתיב קרא אחרינא לקמן ויחל לבנות בחדש השני [בשני] בשנת ארבע למלכותו (דברי הימים ב ג׳:ב׳):
מקיש מלכות שלמה - לענין מנין השנים ליציאת מצרים שהרי המקרא הזה מנה שנה זו שנת ד' מאות ושמונים ליציאת מצרים ובשנת ארבע למלוך שלמה:
מה יציאת מצרים - מנין השנים שמונין לה מתחילין מניסן אף מלכות שלמה מניסן:
אימא מתשרי - אע"פ שיצאו בניסן משהגיע תשרי קראו לו שנה שניה לפי שתשרי ר"ה לשנים הנמנים לבריאת עולם והוא הדין ליציאת מצרים:
ויהי בארבעים שנה הואיל משה באר את התורה - מכלל דתשרי לאו ר"ה דאי תשרי ר"ה הוא הוה ליה בשבט שנת מ"א:
דילמא להקמת המשכן - שהיה בשנה השנית:
כדאמר רב פפא - לקמיה:
שנת עשרים שנת עשרים לגזרה שוה - רב פפא כולהו שנת שבפסוק דצריכי ללמוד זה מזה כולהו גמר להו רב פפא מרבו ללמוד סתום מן המפורש על ידי דין גזירה שוה:
דילמא מעשה דשבט קדים - ובתשרי שלפניו נכנסה שנת ארבעים:
אחרי הכותו את סיחון - נאמר במשנה תורה: