שהחדש מתכסה בו - לרחוקים כגון שחרית לבני מערב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחידושה:

אלא אם כן קדשו החדש כו' - וה"ק אם קבעו ישראל את חק החדש יהא משפט להקב"ה:

מלך וציבור - כשהקב"ה דן אותם מלך נכנס תחילה:

משפט עבדו - שלמה קאמר ליה:

דליפוש חרון אף - בשביל עונות צבור:

מנלן - ששנת שמיטה מקודשת מר"ה ואסור בעבודת הקרקע:

וקדשתם שנת החמשים מה ת"ל - מכיון שאמר שבע שבתות שנים והעברת שופר בחדש השביעי יודע אני שהיא שנת החמשים:

לא נפטרים לבתיהן - דכתיב תעבירו שופר והדר וקראתם דרור:

ולא משתעבדין - דכתיב וקדשתם את שנת החמשים:

ועטרותיהן בראשיהן - אם רצה לשום עטרה בראשו להראות שיצא חפשי:

שנים אתה מקדש - כששנת יובל נכנסה מצוה על ב"ד לומר מקודשת השנה:

ואי אתה מקדש שום חדש - כר"א בר"ש דאמר לקמן בפרק שני (ראש השנה ד ' כד.) בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו אין מקדשין אותו ויליף טעמא מהכא:

לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים - דילפינן מיניה שמתקדשת מתחלתה:

יכול כך מתקדשת בסופה - אחר ראש השנה ותמשוך עד יום הכפורים:

ואל תתמה - אם משמרין אותה בתוך שנה שלאחריה:

שהרי מוסיפין מחול על קודש - כדאמרינן לקמן בשמעתין:

ת"ל יובל היא - מיעוטא היא: