וימשחו אותו - בשלמה כתיב:

והיתה לאהרן ולבניו - בלחם הפנים כתיב:

מתני' שמנה עשרה - לקמן נפקא לן:

גמ' עשירה ממשכנין אותה - לפי שאינה צריכה לאותו כסות להחזירו לה בלילה:

משיאה שם רע - שתכנס לביתך שחרית וערבית:

למאן דדריש וי"ו - ר"ע בד' מיתות ב"ד (לקמן סנהדרין דף נא.) ישמעאל אחי בת ובת אני דורש:

חרשתם בעגלתי - שמשון קרי לה לאשתו כשהגידה להם חידתו:

ואמר רב שקלה מיכל למטרפסה - זה היה פרעון חטאתה מה שנכתב בצידו לא היה לה ולד אלמא מההוא מעשה ואילך לא הוה לה אבל מקמי הכי איכא למימר דהוה לה:

והא כתיב ויקח דוד עוד - אלמא טובא הוו ליה נשים:

יפת תואר - הנשבית במלחמה כדכתיב (דברים כח) וראית בשביה:

תמר - אחות אבשלום בת יפת תואר היתה קודם שנתגיירה בלב שלם מעכה אמו ילדה לו לדוד את תמר והיתה אצלו בתורת יפת תואר:

ועתה דבר נא וגו' - תמר מנסיב ליה עצה לאמנון:

מי הוה שרייה ליה אלא שמע מינה - עדיין לא נתגיירה אמו כשילדתה ותנן ולד שפחה וכותית מישראל אין לו קורבת אב במסכת יבמות (דף כב.) מי שיש לו בן מ"מ וכו':

והתחל - עשה עצמך כחולה:

הבריה - מאכל טיגון פריי"ט:

שלא היה להם לבנות ישראל - קודם שחטאו וגבהו בנות ציון (ישעיהו ג׳:ט״ז):

לא שער בית השחי - תחת אצילי זרועותיהן:

גדרה תמר - בדמעתה וזעקתה ונהגה עצמה בבזיון נשאו שאר נשים ק"ו בעצמן מה בנות מלכים אירע קלקול זה בהדיוטות על אחת כמה וכמה: