Rashi on Yevamot Daf 113b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
או דלמא פשיטא ליה - דלאו דעתא צילותא היא אלא היינו טעמא דמספקא ליה דעתים שהוא חלים לגמרי ודעתו צלולה וחיישינן שמא בשעת קידושין חלים היה:
להוציא את אשתו בגט - חרש מעיקרו לר' אלעזר אם יכול לגרש או לא דבשלמא לרבנן פשיטא לן דמוציא כדאמרינן במתני' (לעיל יבמות קיב:) כשם שכונס ברמיזה כך מוציא ברמיזה אלא לר' אלעזר דמשוי ליה ספק מאי:
שמשלחה מביתו וחוזרת - שכן מנהג השוטים שאין בושין:
ש"מ איש מיבעיא ליה - ואשה פשיטא ליה דאי אשה מיבעיא ליה ואיש פשיטא ליה הכי איבעי להו לאהדורי אינו דומה אשה המתגרשת לאיש המגרש:
אשה נמי לא מיגרשא - ועלה קמייתו לה רבנן ראיה לדבריהם אף זו כיוצא בה ואינו דומה דקמהדרי ליה אאיש משום דאיהו ה"ק לדידכו דאמריתו אשה מיגרשא מ"ש איש ומ"ש אשה:
מעדותו של ר' יוחנן - דאמר דאפי' במקום קידושין גמורים לא בעינן דעתא דאשה בגירושין:
אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לה - והיא לא שמעה וחזר ואמר לה לאשתו פקחת כנסי שטר חוב זה ולא הודיעה שהוא גיטה ה"ז מגורשת:
לאו אמר ר' יוחנן לא בעינן דעתה - דאשה בגירושין דקתני חרשת יוצאת בגט:
פשיטא - דלר' יוחנן ודאי הכי הוא: