מאי טעמא מחייבי בה רבנן - כי אישתיק:

אי נימא כו' - אלא הא דהימנוהו רבנן לעד אחד באשה סברא הוא:

ואמר ברי לי דשומן הוא דמהימן - והא ודאי פשיטא לן דסמכי' עליה כל זמן שלא נחשד דאי לאו הכי אין לך אדם אוכל משל חברו ואין לך אדם סומך על בני ביתו:

לא איתחזק איסורא - בההיא חתיכה:

הא לא דמיא - קושיא היא:

מידי דהוה אטבל והקדש וקונמות - דאע"ג דאיתחזק איסורא סמכינן עליה:

אי קדושת הגוף - קדשי מזבח:

אי קסבר יש מעילה בקונמות - דקדשי בדק הבית הן משאמר קונם דבר זה עלי:

ואי קסבר אין מעילה - דקונם לשון נדר הוא:

שהחמרת עליה בסופה - שאם בא בעלה אתה נותן עליה כל הדברים האלו שבמשנתנו:

הקלת עליה בתחלה - להתירה לינשא מפני שהיא חוששת שמא תתקלקל ולא מינסבא עד דבדקה שפיר:

לא תצא - קס"ד לא תצא משני:

אנן הוינן בהדיה כו' - הלכך לגבי עד אחד מהימני אבל לגבי תרי הואיל וניסת לא תצא: