Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 37b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תוס' ד"ה שור כו'. התוס' מעמידים את הבעיא אליבא דר"ז כגון שבין השוורים הראשונים ראה בהמות אחרות ולא נגחן, ומשמע דאליבא דר"פ מדובר אפילו כשלא ראה בהמות אחרות. אמנם בשיטה מקובצת הובא בשם הרא"ה שלכ"ע מדובר בראה בהמות אחרות ולא נגחם "דאי לא פשיטא דלכולהו הוי מועד דהשתא נגח שור חמור וגמל הוי מועד ומשום דנגח טפי שני שוורים אפסיד" (בתמיה).
ונראה שתוס' סבורים דאה"נ שמדין בירור הוי מועד לכל שהרי נגח שלשה מיני בהמות וכשיגח שני שוורים נוספים לא יפגם בבירור. אך נוסף על דין הבירור חל דין דשם מועד כדנ"ל. וכדי שיחול השם של מועד דרוש צירוף בין שלש הנגיחות, ובכן איבעיא להו כיצד לצרף את הנגיחה השלישית כדי לקבוע את חלות השם של מועד - עם ב' הנגיחות הראשונות או עם ב' הנגיחות האחרונות.
גמ'. שבת שבת וכו'. פסק הרמב"ם
כתב הרמב"ם בפ"ו מהל' נ"מ (הלי"ב) ז"ל נגח שלשה שוורים בשלשה ימים זה אחר זה וברביעי נגח חמור ובחמישי נגח גמל או שנגח חמור וגמל בתחילה בשני ימים זה אחר זה ואחר כך נגח שלשה שוורים זה אחר זה הרי זה ספק אם הוא מועד לשוורים בלבד או לשלשת המינין הוא מועד עכ"ל. והשיג עליו הראב"ד וז"ל אי נמי לכל המינים עכ"ל. עוד כתב הרמב"ם ז"ל וכן אם נגח בשלש שבתות זו אחר זו ובא' בשבת ובשני בשבת או שנגח בחמישי בשבת ובערב שבת וביום השבת ובשתי שבתות הבאות אחריה הרי זה ספק אם הוא מועד לשבתות בלבד או לשלשת הימים ששנים מהן חול עכ"ל. והגיה הראב"ד ז"ל א"נ לכל הימים עכ"ל.
פסק הרמב"ם האחרון תמוה שהרי מקרא מלא דבר הכתוב, "או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשום" שאם נגח ג' ימים רצופים נעשה מועד לכל הימים, והיאך פסק הרמב"ם בנידון דידן שהספק הוא אם נעשה מועד לג' הימים בלבד אבל וודאי אינו מועד לכל הימים.
ונראה, דהנה בנגח חמור גמל ושלשה שוורים כ' הרמב"ם שהספק אם נעשה מועד גם לג' המינים או רק לשוורים. אך בכל אופן אינו נעשה מועד לכל המינים, והשיג עליו הראב"ד שהספק הוא אם נעשה מועד לכל המינים. ובאמת לגבי הנוגח ג' מינים כתב הרמב"ם (בהל"ט) ז"ל נגח שור היום וחמור למחר וגמל ביום שלישי נעשה מועד לכל עכ"ל. וביאר הרב המגיד ז"ל נראה שדעתו ז"ל שזה הכל אינו כולל אלא המינין שנגח ולא מין אחר שהרי הזכיר בדין הסירוגין אחד משלשת המינין וכן הזכיר למטה אם לשלשת המינין הוא מועד כו' עכ"ל. וכוונתו לפסק הרמב"ם בסירוגין (שם הל"י) וז"ל ראה שור היום ונגחו ולמחר ראה חמור ולא נגחו ובשלישי ראה סוס ונגחו כו' נעשה מועד לסירוגין לכל ואם נגח ביום שהוא מועד לו אחד משלשת המינין שנגח בסירוגין הרי זה מועד עכ"ל.
אך יתכן שלא כה"ה ולפרש את דברי הרמב"ם בהל' ט' כפשוטם שבנגח שור חמור וגמל נעשה מועד לכל המינים שבעולם. ברם בסירוגין כשיש הפסקה של אי - נגיחה בין נגיחה לנגיחה, וקיימת סתירה לחזקת מועד פשוטה, נעשה מועד לסירוגין לשלשת המינים שנגחן בלבד ולא לכל המינים. אמנם כשאין סתירה לחלות העדאה מלאה נעשה מועד לכל.
ואולי בכך ניתן לבאר את הרמב"ם בנוגע לשלשת ימים. במועד דקרא ליכא סתירה בגופה של העדאה וחלה איפוא העדאה שלמה ומלאה לכל הימים. אולם בנידון דידן בג' שבתות וב' ימים הרי נקבעת העדאה לפחות לשבת, והספק אם חלה העדאה גם לימים נוספים לשבת. ובכן ההעדאה לשבתות סותרת את חלות של העדאה פשוטה ומלאה לכל הימים, ובמקום שקיימת סתירה להעדאה מלאה סובר הרמב"ם שאין להחשיבו מועד לכל הימים אלא לאותם ימים שנגח בהם ולמינים שנגח.