Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 5b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תוס' ד"ה כי שדית. לרש"י אדם וכלים הויים דברים שאינם ראוים לבור. אדם משום שדרכו להתבונן בדרך שלא יפול וימות ולכן בור הממית אינו תקלה עבורו. וכלים אינם הולכים בדרך ואין הבור תקלה עבורם.
עיין לקמן (דף י. בתוס' ד"ה שייר טמון) שהתוס' הביאו פרש"י המחייב בור עבור תבואה שנפלה לבור עם החמור שנשאה ותמהו עליו שהרי בחמור הנושא כלים שנפל לבור הדין הוא שחייב על החמור ופטור על הכלים. ונראה שרש"י הבחין בין כלים לבין תבואה. כלים פטורים בבור בכל אופן גם כשנפלו יחד עם חמור. מאידך אוכלין פטורים בבור רק כשאין הבור תקלה עבורם וכגון שור שנפל למים והבאיש את המים. אבל כשחמור הנושא אוכלין יפול לבור ויוזקו האוכלין בעל הבור חייב כי באופן זה האוכלין הם דברים הראוים לבור והבור הוא תקלה עבורם כמו שהוא תקלה לחמור הנושא אותם.¹
footnotes: ¹ עיין בפני יהושע (דף י.).
עיין בבעה"מ (ברי"ף דף כב:) שכ' וז"ל והפירוק שנראה לנו מדאמרי' לקמן מסתברא פטורה גבי בור הואיל ופטר בו את הכלים וכשם שנשתנה בזה לפטור כך נשתנה בדין תחילתו בפשיעה וסופו באונס ולא גמרינן מיניה לדינא אחרינא עכ"ל. ולכאורה דבריו תמוהים כי פטור הכלים בבור ופטור תחילתו בפשיעה וסופו באונס בבור אינם דומים כלל.
ונראה שבעה"מ השוה את שני הפטורים האלה כי יסוד הפטור בשניהם שוה היינו שאין הבור תקלה לניזק. כלים אינם ראוים לבור כנ"ל כי אינם הולכים בדרך ואין הבור תקלה עבורם. ה"ה נפילת אנוס פטורה בבור לא מטעם אנוס רחמנא פטריה אלא משום שנפילת אנוס הו"ל נפילת דבר שאינו ראוי לבור, כי אין הבור מהוה תקלה לנפילת אונס כשם שאינו מהוה תקלה לכלים. ולכן השווה בעה"מ את שני הדינים.
בא"ד. וי"ל דאתו מאדם ישן. בשיעור הראשון למסכתין (דף ב. ד"ה ד' אבות נזיקין כו' והמבעה) דננו ביסוד המחייב של אדם המזיק - אם הוא פשיעה כבשאר אבות נזיקין או שהוא חייב משום מעשה הנזק שעשה. והתוס' לפנינו הבחינו בין אדם ישן שהזיק שאין מעשיו מחייבים אותו אלא הפשיעה לבין אדם ער שמעשיו מחייבים אותו.
ובכך מוסברים גם דברי התוס' לקמן (דף ו. ד"ה לאתויי) שאדם המזיק בכוונה פוטר בור ואש שהזיקו עמו ואילו אדם שלא בכוונה אינו פוטר בור ואש. לדעתם אדם המזיק בכוונה חייב עבור מעשיו ואילו שור בור ואש חייבים משום פשיעה בלבד ולכן החיוב של אדם המזיק עדיף והוא קודם לשלם. עיין בגר"א (חו"מ סי' שצ"א סעיף ט') שכ' שהוא דין קדימה בתשלומין ואם אין האדם יכול לשלם משלם בעל הבור. מאידך אדם שהזיק שלא בכוונה חייב משום פשיעתו בדומה לשאר המזיקים ולכן אינו פוטרם מלשלם וכולם משלמים בשוה.
אמנם צריך עיון שהרי הבאנו בשיעורינו בשם הגר"ח זצ"ל שאדם החובל חייב משום מעשיו ולא משום שפשע בשמירת גופו. וקשה לפי זה מדין אדם ישן שחייב מדין חובל לשלם ד' דברים (עי' רמב"ם בפ"א מחובל הלי"א) ומוכרח שבישן יש מעשה חבלה ואינו פשיעה בעלמא, והוא לכאורה כנגד התוס' שלפנינו הסוברים שבאדם ישן חסר מעשה נזק ואין בו אלא המחייב דחסרון שמירה שהרי לפי"ז אליבא דהגר"ח זצ"ל לא הו"ל להתחייב משום חובל, וצ"ע.