גמ'. ז"ל תני רב עובדיה קמיה דרבא ולמדתם שיהא לימודך תם שיתן ריוח בין הדבקים עכ"ל. והעיר מרן הגר"ח זצ"ל דצ"ע אליבא דשיטת הראשונים דס"ל דרק הפרשה הראשונה של קריאת שמע היא מדאורייתא והפרשה השנייה אינה אלא מדרבנן, דפסוק זה ד"ולמדתם" הריהי בפרשה השנייה שחובתה אינה אלא מדרבנן, ואיך דרשינן מיניה דין דאורייתא שיהא לימודך תם בכל הפרשיות של שמע. ואמר הגר"ח זצ"ל דמהגמ' מוכח דדין לימודך תם דין הוא בקיום מצות תלמוד תורה שבכתב, ומכיון דבקריאת שמע איכא חלות קיום מצות ת"ת שבכתב משו"ה חל בכל הפרשיות דין לימודך תם. ועיין ברש"י (דף ה. ד"ה זה מקרא) וז"ל חומש שמצוה לקרות בתורה עכ"ל, ומבואר מדבריו דקיום מצות לימוד תושב"כ מתקיים ע"י בקריאה בפה ולא ע"י עיון בתורה בעלמא. וע"כ חל ביה לימודך תם שיתן ריוח בין הדבקים ולבטא כל המילים כהוגן.