Reshimot Shiurim on Berakhot Daf 30a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גמ'. וז"ל ת"ר היה רוכב על החמור והגיע זמן תפלה אם יש לו מי שיאחז את חמורו ירד למטה ויתפלל ואם לאו ישב במקומו ויתפלל רבי אומר בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי עכ"ל. עיין בדברי הרמב"ם (פ"ה מהל' תפלה הל' א' - ב') וז"ל שמונה דברים צריך המתפלל ליזהר בהן ולעשותן ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין ואלו הן, עמידה, ונוכח המקדש, ותיקון הגוף, וכו'. עמידה כיצד אין מתפללין אלא מעומד וכו'. היה יושב בספינה או בעגלה אם יכול לעמוד יעמוד ואם לאו ישב במקומו ויתפלל וכו' היה רכוב על הבהמה אע"פ שיש לו מי שיאחז בהמתו לא ירד אלא יושב במקומו ומתפלל כדי שתהא דעתו מיושבת עליו עכ"ל, ומבואר שהרמב"ם סובר שעמידה אינה מעכבת בתפלה ופסק כרבי דברוכב על הבהמה מתפלל בישיבה. והנה עיין בתוס' (דף ל. ד"ה מסמך) שכתבו בשם הר"ם דמי שהתפלל בדרך כשהיה יושב כשיחזור לביתו צריך לחזור ולהתפלל מעומד, ומשמע דס"ל דעמידה מעכבת בתפלה, וצ"ע לשיטתו דבסוגיין מבואר שאינו צריך להתפלל בעמידה. ונראה לתרץ דאף הר"ם סובר דאין עמידה מעכבת בעיקר קיום מצות תפלה, ואף כשמתפלל במיושב תפלתו תפלה ויצא ידי חובת תפלה, אלא דהר"ם סובר דקיום עמידה בתפלה מעכב כקיום בפני עצמו, וע"כ צריך לחזור ולהתפלל כשיגיע לביתו בכדי לקיים את הקיום דעמידה בתפלה, ואע"פ שכבר קיים עיקר קיום מצות תפלה, וכדמוכח מסוגיין שעמידה אינה מעכבת בקיום מצות תפלה עצמה. ונראה דלשיטת הר"ם, מי שהתפלל תפלת לחש בישיבה ואח"כ עמד בשעת חזרת הש"צ, דיצא ידי חובת עמידה בתפלה ע"י חזרת הש"צ, ואינו צריך לחזור ולהתפלל בעמידה, דתפלת חזרת הש"ץ הויא חלות שם תפלת הציבור דהיא תפלת הציבור כולו, ונחשב כאילו הוא עצמו התפלל בעמידה ויצא ידי חובת קיום תפלה בעמידה.
גמ'. וז"ל דתניא השכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע לולב ומנענע מגילה וקורא בה וכשיגיע זמן ק"ש קורא השכים לישב בקרון או בספינה מתפלל וכשיגיע זמן ק"ש קורא רשב"א אומר בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפלה במאי קמיפלגי מר סבר תפלה מעומד עדיף ומר סבר מסמך גאולה לתפלה עדיף עכ"ל. יש לחקור האם חיוב סמיכת גאולה לתפלה הויא חלות קיום ודין בפני עצמה, או דהוי דין וחלות קיום במצות תפלה גופה.
ונראה דבשלמא אי נימא דסמיכת גאולה לתפלה הויא דין וקיום במצות תפלה עצמה שפיר אמרינן דסגל"ת דוחה את הדין דצריך להתפלל מעומד, דהרי הא דבעי תפלה במעומד הוי דין בתפלה עצמה וכדחזינן מהראשונים (עי' בתוס' ד"ה מסמך) דס"ל דאם התפלל בישיבה שצריך לחזור ולהתפלל. אמנם אי דין סמיכת גאולה לתפלה הוי דין וחלות קיום בפני עצמו, צ"ע האיך דין צדדי ידחה את הדין שצריך להתפלל בעמידה דהוא דין בעצם מצות התפלה, ולכאורה מוכח מזה דדין סמיכת גאולה לתפלה הוי דין בעצם מצות תפלה.
ועיין ברבינו יונה (דף א: בדפי הרי"ף ד"ה ומי שירצה) וז"ל ומי שירצה להחמיר על עצמו יכול לעשות בדרך אחרת יותר נכונה שיקרא בבית הכנסת ק"ש והברכות בלא חתימה ופתיחה ויתפלל עם הציבור ואותה התפלה יתפלל על שם חובה (לגירסה בד"ת ועיין בחידושי אנשי שם שם) וכו' ואח"כ בביתו יקרא ק"ש אחר יציאת הכוכבים בברכותיה בפתיחות וחתימות ויתפלל לשם נדבה וכו' ויקרא ק"ש בעונתה ויסמוך גאולה לתפלה ומה שמתפלל אותה הברכה כדי לסמוך גאולה לתפלה הוי כמו שמחדש דבר בתפלתו ואין צריך לחדש בה דבר אחר עכ"ל. ולכאורה מהא דמתפלל נדבה משום סמיכת גאולה לתפלה מוכח דסמיכת גאולה לתפלה הוי קיום בתפלה עצמה, ומשום הכי דין סמיכת גאולה לתפלה חשיב כחידוש דבר בתפלה עצמה¹.
footnotes: ¹ ועיין לעיל בשיעורים דף ד: בענין סמיכת גאולה לתפלה אות א' ובשיעורים דף ב. על רבינו יונה.