Reshimot Shiurim on Horayot Daf 13a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כהן קודם ללוי לוי לישראל ישראל לממזר וממזר לנתין ונתין לגר וגר לעבד משוחרר. אימתי בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ.
עיין ברמב"ם (פ"ג מהל' תלמוד תורה ה"א – ה"ב) וז"ל בשלשה כתרים נכתרו ישראל, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם, כתר מלכות זכה בו דוד שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי, כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, כל מי שירצה יבא ויטול, שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק בי שרים ישורו, הא למדת שכתר תורה גדול משניהם. אמרו חכמים ממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים, מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים עכ"ל. והנה לכאורה צ"ע למה יהא ממזר ת"ח קודם לכה"ג עם הארץ, והרי חל מצות גדלהו לגדל את הכה"ג משאר אחיו הכהנים (עיין בגמ' חולין קל"ד: ופ"ד מהל' כלי המקדש ה"א), ואטו משום מצות כבוד התורה נבטל את מצות גדלהו.
ונראה לומר דדין זה הוא מפאת חלות שם כתר תורה, דמאחר דבג' כתרים נכתרו ישראל, וכתר תורה גדול מכתר כהונה וכתר מלכות לפיכך אנו מחוייבים יותר בכבוד הגברא שהוא ת"ח מחיוב כבוד לגברא דכה"ג, דכבוד הגברא דת"ח עדיף מכבוד כה"ג מאחר שהוא מוכתר בחלות שם כתר תורה שהיא גדולה מכתר כהונה. ואין זה דין דכבוד התורה בעלמא עדיף מכבוד כה"ג, אלא דחיוב כבוד לגברא שהוא מוכתר בכתר תורה עדיף מכבוד כה"ג. וי"ל דלכן דקדק הרמב"ם והביא את הדין דממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה מיד לאחר שכתב בהל' א' את ההלכה ד"בשלשה כתרים נכתרו ישראל וכו' כתר תורה גדול משניהם", להורות דדין זה חל דוקא בת"ח שהוא מוכתר בכתר תורה. ועיין שם בהל' ו' שכתב הרמב"ם וז"ל מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה, לא יסיח דעתו לדברים אחרים, ולא ישים על לבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחת, כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, ולא עליך הדבר לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה ואם הרבית תורה הרבית שכר, והשכר לפי הצער עכ"ל. ובהי"ג כתב וז"ל אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה, לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה וכו' עכ"ל. ומבואר דכדי לזכות לחלות שם כתר תורה צריך ללמוד תורה מבלי להסיח דעתו לדברים אחרים ולוותר על תענוגי עוה"ז, ולא לאבד אפילו לילה אחת מכל לילותיו שלא יהיה עוסק בת"ת. ולפי"ז י"ל דיוצא מזה חידוש גדול, דרק ת"ח שזכה לכתר תורה קודם לכ"ג ע"ה, משא"כ ת"ח שלא זכה לכתר תורה כגון מי שביטל כמה לילות מתורה אינו קודם לכהן גדול ע"ה.