Reshimot Shiurim on Kiddushin Daf 11a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גמ'. אמר רבי זירא שכן אשה מקפדת על עצמה ואין מתקדשת בפחות מדינר וכו' אי נמי בשוויה שליח.
נחלקו רש"י ותוס' מה הוי הדין היכא דבנתיה דרב ינאי שויה שליח או שקדשה בלילה. דלפי רש"י (שוייה שליח) היא מקודשת רק בתרקבא דדינרי, ולפי התוס' (ד"ה שכן) הקידושין חלין בדינר כמו בשאר הנשים. וצ"ב במאי פליגי. ונראה לבאר על פי קושיא ביסוד הדין דבית שמאי אליבא דרבי זירא. דהרי אם האשה באמת רק רוצה להתקדש בסכום מסויים ולא בפרוטה, אזי פשיטא דגם לבית הלל היא רק מקודשת אם הוא נותן לה הסכום הזה, דהרי בלי זה אין לה דעת לקידושין כלל. וזה דומה לדין דשיראי לעיל (ז:) דאע"פ דהן שווין יותר מפרוטה אם אין לה דעת להתקדש בשווין אזי היא אינה מקודשת. ולפי"ז יש לעיין ביסוד המחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל, דהרי ממ"נ, אם היא באמת רק רוצה להתקדש בדינר אזי גם בית הלל מודים דהיא אינה מקודשת בפחות מדינר, ואם היא באמת רוצה להתקדש בפחות מדינר, אזי מה כוונת דרבי זירא דהיא מקפדת על עצמה ואין מתקדשת בפחות מדינר. וקשה לומר דהם חלוקין באומדנא בעלמא בדעת דסתם אשה.
ונראה לבאר דהדין דב"ש לפי רבי זירא אינו תלוי בדעת האשה לקידושין, אלא בהגדרה מחודשת לחלות שם כסף בהלכות קידושין. דהרי מצינו דיש הלכות מיוחדות לחלות שם כסף לגבי קידושין לעומת חלות שם כסף דעלמא. למשל, מתנה ע"מ להחזיר נחשב ככסף לענין קנין כסף אבל אינו סגי לחלות שם כסף לענין קידושין. וכמו"כ י"ל דלפי ב"ש אע"פ דבכל התורה כולה שו"פ דינו ככסף, בהלכות קידושין בעינן דינר. והביאור בזה הוא דהשיעור לחלות שם כסף קידושין נקבע ע"פ סתם דעת דרוב נשים, ולפי רבי זירא סתם אשה מקפדת להתקדש רק בדינר ולא בפרוטה. ובזה חלוקים ב"ה וסבורים דחלות שם כסף לגבי קידושין אינו נקבע לפי דעת רוב הנשים אלא דהשיעור הוי שו"פ כמו בכתה"כ.
אולם גם לפי ב"ש צ"ל דאין השיעור לחלות שם כסף בקידושין נקבע תמיד בדינר. דהרי מבואר בגמ' דאפי' לפי ב"ש אם אשה פשטה ידה וקבלה שו"פ לשם קידושין דהיא מקודשת. וצ"ל דאם האשה הזאת באמת רוצה רק שו"פ דסגי בזה מכיון דבכתה"כ יש לשו"פ שם כסף. ויוצא דאע"פ דלסתם אשה השיעור לדין כסף בקידושין הוי דינר, עדיין אשה מסויימת יכולה להחליט דשם כסף בשבילה הוא שו"פ.
ולפי"ז נראה לבאר דנחלקו רש"י ותוס' לגבי האם אשה מסויימת יכולה להגדיר דרק כסף בשיעור יותר מדינר נחשב כחלות שם כסף קידושין לגבי עצמה.. כלומר, דאם אין לה דעת לקידושין בפחות מתרקבא אזי פשיטא דהיא אינה מקודשת בדינר דהרי אין לה דעת מקנה כלל. אבל נחלקו לגבי אשה חשובה דבעלמא רוצה להתקדש רק בתרקבא והיא פשטה ידה וקיבלה קידושין בלי ידיעה דהוא נותן לה דינר כמו בלילה או ע"י שליח. דרש"י נקט דכמו דמצינו דהיא יכולה לקבוע דפרוטה הוי שם כסף לגבי עצמה, כמו"כ היא יכולה לקבוע ע"י סתם דעת דאשה חשובה דרק תרקבא הוי שם כסף בנוגע לעצמה, וא"כ אינה מקודשת מכיון דהיא לא קיבלה שיעור כסף. אבל התוס' נקטו דאשה מסויימת אינה יכולה לקבוע שיעור כסף לעצמה, וא"כ אם יש לה דעת לקידושין אזי דינר סגי להיות כסף הקידושין.