Reshimot Shiurim on Kiddushin Daf 45b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גמ'. ודילמא ארצויי ארציה קמיה.
ועיין בשיעורים לעיל (ז. רשב"א ד"ה הילך מנה) דהארכנו בדין זכייה בקידושין.
גמ'. ההוא דאמר לקריבאי והיא אמרה לקריבה, כפתיה עד דאמר לה תיהוי לקריבה, אדאכלי ושתי אתא קריביה באיגרא וקדשה.
מבואר מהגמ' דעשו סעודת אירוסין לפני האירוסין ורק באמצע הסעודה האיש קידש את האשה. וצ"ב למה לא עשו את האירוסין לפני הסעודה. ונראה לבאר דבאמת מצינו חילוק בין סעודת ברית מילה לבין סעודת פדיון הבן. דבברית מילה הסעודה היא אחרי הברית. אמנם בפדיון הבן מבואר בט"ז (יו"ד סימן שה סק"י) דבתחילה נוטלין ידים ומתחילין את הסעודה ואז עושים הפדיון הבן באמצע הסעודה.
ונראה לבאר דסעודת ברית מילה נחשבת כסעודת מצוה בעצמה ע"פ דין, ולכן מסתבר לעשות את המצוה תחילה ואז לשמוח בסעודת המצוה. אמנם סעודת פדיון הבן בפני עצמה אינה מוגדרת כסעודת מצוה וכדי להחיל עליה חלות שם סעודת מצוה צריך לעשות את המצוה ממש באמצע הסעודה.¹⁵⁷ ונראה דהו"ה בסעודת אירוסין דכדי להחשיבו לסעודת מצוה צריך לעשות את האירוסין באמצע הסעודה. אמנם בנישואין הסעודה בעצמה הוי סעודת מצוה ויש לעשות את הנישואין לפני הסעודה.
footnotes: ¹⁵⁷ ולכאורה מצינו סימוכין לזה דסעודת ברית מילה נחשבת יותר כסעודת מצוה מסעודת פדיון הבן. דעיין בבית יוסף (יו"ד סימן שה) דהביא מהתרומת הדשן דיש לעשות סעודה לפדיון הבן, אמנם אחרי זה הביא את שטית הרשב"א דזה אינו חובה וז"ל והרשב"א כתב בתשובה (ח"א סי' קצ"ט) שלעשות סעודה על מצוה זו אינו תלוי אלא בהרחבת הלב אם רוצה לעשות עכ"ל. אמנם בהלכות מילה (סימן רסה) הבית יוסף הביא רק דברי הראשונים דנהגו לעשות סעודה ביום המילה והמקורות בחז"ל למנהג הזה. וגם יש להעיר שהשערי תשובה (או"ח סימן תקנא סקל"ג) הביא דעות באחרונים דסעודת ברית מילה בזמנה הוי מצוה דאורייתא.