Reshimot Shiurim on Kiddushin Daf 72b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רש"י ד"ה חמשה קהלי.
בסוף דבריו כתב רש"י, וז"ל וקהל דגבי פצוע דכא לא חשיב דלאו מן פסולי יוחסין קא משתעי עכ"ל. וצ"ב בגדר האיסור דפצוע דכא לפי רש"י. ונראה לבאר ע"פ הגמ' ביבמות (עו.) דנסתפקה האם פצוע דכא כהן מותר באיסורי כהונה והאם פצוע דכא ישראל מותר בקהל פסולים. ובביאור הספק יתכן דהגמ' מסתפקת האם פצוע דכא הוי איסור ביאה בקהל בעלמא דאינו מפקיע את קדושת הישראל שלו או"ד דמהווה חלות פסול בדומה לממזרות שפוגמת את הקדושה שלו ומתירו בנשים האסורות לבוא בקהל ישראל.
ויש לעיין בפסקי הרמב"ם (פרק טז מהלכות איסו"ב הל"א-הל"ב) דלכאורה יש סתירה בדבריו וז"ל פצוע דכא וכרות שפכה שנשאו בת ישראל ובעלו לוקין שנאמר לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' ומותרין לישא גיורת ומשוחררת ואפי' כהן שהוא פצוע דכא מותר לישא גיורת ומשוחררת לפי שאינו בקדושתו ואפילו נתינה או אחד מן הספיקות מותרת לו. הואיל ופצוע דכא אסור לבוא בקהל לא גזרו בו על הנתינים ולא על הספיקות אבל פצוע דכא וכרות שפכה אסור בממזרת ודאית שהרי אסורה מן התורה עכ"ל. מצד אחד הרמב"ם פסק דפצוע דכא כהן מותר בגיורת אע"פ דהיא אסורה מדאורייתא לכהן דעלמא ומשמע מזה דפצוע דכא מהווה חלות פסול דפוגם קדושתו ככהן. ומצד שני הרמב"ם פסק דפצוע דכא ישראל אסור בממזרת, כלומר דהוא עומד בקדושתו כישראל ואסור לבוא בקהל פסולים. וככה השיג הראב"ד וז"ל ועוד פצוע דכא כהן שמותר בגיורת דרב ששת הכי פשט להו והלא גיורת לכהן אסורה מדאורייתא היא ושריא ליה דלאו בקדושתיה קאי וה"ה לישראל פסול בממזרת עכ"ל.
ובביאור שיטת הרמב"ם נראה דס"ל דאין בפצוע דכא חלות שם פסול גברא אלא דמהווה איסור בעלמא לבוא בקהל ולכן אינו מותר בקהל דפסולי יוחסין. דהיינו, רק אדם עם חלות שם פסול בגברא כמו ממזר מותר לבוא בקהל דפסולי יוחסין, משא"כ פצוע דכא דאינו מפסולי היוחסין, אלא דאיסורא דעלמא חל עליו.⁷ והא ראייה מפצוע דכא שנתרפא (עיין חולין מח.) שמותר לבוא בקהל. ובשלמא אם פצוע דכא הוי איסור בעלמא בלי חלות שם פסול בגברא, מובן למה כשנתרפא האיסור נסתלק. אמנם אם חל בפצוע דכא חלות שם פסול בגברא, אזי לא מסתבר דכשנתרפא דהאיסור פקע דהרי לכאורה חלות שם פסול בגברא נשאר על האדם לעולם. והראייה שפסולי קהל פוסלים דורותיהם ואע"פ דלדורותם חסרה סיבת הפסול. ובכן פצוע אינו פסול גברא ורק הוי איסור ביאה בעלמא. ומפני זה פצוע דכא אסור בממזרת. ומאידך פצוע דכא כהן מותר בגיורת, דהרי י"ל דאיסורי כהונה תלויים בהיתר בפועל לבוא בקהל. כלומר דרק כהן דמותר לו לבוא בקהל בפועל נחשב בקדושתיה בנוגע לאיסורי כהונה. אך פצוע דכא מאחר שאסור לו לבוא בקהל חסרה לו קדושת כהונה שלימה. ולכן בפצוע דכא מכיון דלמעשה אסור לו לבוא בקהל, אין לו איסורי כהונה ופצוע דכא כהן איפוא מותר בגיורת.⁸
footnotes: ⁷ ועיין מש"כ בהערה בשיעורים לעיל (סט. גמ'. ורבנן כל ולד במעי שפחה כנענית). ⁸ ועיין בכל זה ביתר אריכות ברשימות ליבמות (לז. בענין ספק ממזר, אות ב'). ועיי"ש ברשימות שיעורים ליבמות דרבינו זצ"ל הבחין בין איסור גיורת דמותר לפצוע דכא כהן לבין שאר איסורי כהונה שאסורים לו לכמה אחרונים. ולפי"ז פשיטא דלפצוע דכא יש קדושת כהונה לשאר דברים כגון אכילת תרומה ומתנות כהונה, ועיין בזה במשנה יבמות (ע.).
וע"פ זה יש לבאר גם דברי הרש"י בסוגיין. די"ל דכוונת רש"י דאין פצוע דכא נפסל בפסול גברא אלא באיסור ביאה בלבד, ומשו"ה לא נמנה בחמשה קהלי, דמיירי בקהלי פסולים ולא באיסורים בעלמא.