Reshimot Shiurim on Nedarim Daf 67a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רש"י ד"ה דמהו דתימא וכו'. ז"ל דהא עקריה בחרטתו והואיל דלאו קיום הוא הא דאיתשיל עליה כי הפר לה דמי ואינו צריך להפר יותר קמ"ל עכ"ל. הה"א טעונה ביאור.
והנה עלינו לחקור בדין הקמה – אם הוא רק מעשה בעלמא המונע הפרה או"ד חלה בעצם הנדר, ומשתנה גוף הנדר ונקרא בשם נדר מוקם. ונראה שרש"י סובר שהקמה אינה מעשה בעלמא אלא היא מחילה חלות בעצם הנדר שיקרא בשם נדר מוקם, ובכן סד"א כשנשאל על ההקמה הו"ל שאלה על חלות שם נדר מוקם וליחשב כהפרת גוף הנדר קמ"ל דלא.
וברש"י לקמן (דף סט. ד"ה ואין נשאלין וכו') כ' וז"ל ע"א יש שאלה בהקם שקיים לה הבעל או האב הנדר ואח"כ הלך ונשאל עליו לחכם והתירו החכם מי אמרי' דכיון שקיים את הנדר שוב אין נשאלין עליו ולא הוי שאלה מעליא או דלמא כיון שהתירו חכם בטלה הקמתו וביטל הנדר עכ"ל. ונראה שרש"י לשיטתו שהקמה מהווה חלות בגופו של הנדר ונתעורר איפוא ספק בגמרא אם גם נדר מוקם ניתן לשאלת חכם או"ד נדר בעלמא ניתן לשאלת חכם ולא נדר מוקם המהווה חלות נדר אחרת.
שם. ר"ן ד"ה וחזר המקיים. הר"ן מבאר את ההבדל בין קידושין על תנאי ובין הפרת א' בלי הפרת השני וז"ל דקידושין מתוך שהוא מעשה גמור אע"ג דכל זמן שלא התירה לא חיילי כי התירה אמרינן דאיגלי מילתא דמעיקרא חיילי אבל הפרה דחד מהני קלשה לה טפי דבאפי נפשה לאו מידי היא אלא בצירופא דאידך וכו' עכ"ל. נראה שר"ל שקידושין על תנאי נחשבין בכל אופן למעשה קידושין. התנאי קובע רק את חלות הקידושין, ולכן שאלת חכם מועלת שהקידושין יחולו. ואילו הפרת הבעל בלי הפרת האב אינה אפילו מעשה הפרה ולכן אין שאלת החכם מועילה להציל את מעשה ההפרה שנתבטל בשעתה.
אמנם הרמב"ם הסובר שאף אחרי השאלה אין ההפרה השניה מועילה נראה שדעתו שאין אדם מפר פעמיים ומאחר שההפרה הראשונה לא הועילה כי הקמת השני בטלתה שוב אינו מפר כי יש לאדם רק זכות אחת להפר ואינו יכול להפר הפרה אחרי הפרה.¹
footnotes: ¹ לפי"ז יוצא שהרמב"ם סובר שהפרת הא' בשעתה חשובה למעשה הפרה ואף בלי הפרת השני, ולכן מאחר שההפרה הראשונה לא חלה שוב אינו יכול להפר מכיון שאין הפרה אחרי הפרה - שלא כר"ן הסובר שההפרה הראשונה בשעתה לא חשובה למעשה הפרה כלל. ובנוגע לקושית הר"ן מקידושין י"ל דהרמב"ם סובר שמחמת שבשעת ההקמה היה הפסק בין הפרת האב לבין הפרת הבעל שאלת החכם לאח"כ לא יכולה ליצור הצירוף ביניהן ומאחר שאין הפרה אחרי הפרה א"א לשניהם להפר הנדר ביחד (בשם מו"ר זצוק"ל). ועיין בשיעורים לקמן (דף עא.) ד"ה הן הן דברי ב"ש וכו'.
והנה הרשב"א כתב וז"ל וי"ל ויקיים א' דקאמר היינו דוקא אב ומאי אחד מיוחד שבהם והיינו אב וכו' וטעמא לפי שהורע כח הבעל ואין הפרתו כלום אלא כשהיה האב ראוי להפר שאין הבעל מיפר אלא בשותפות עכ"ל. אליבא דהרשב"א המפר העיקרי של נדר נערה המאורסה הוא האב. דין הפרת הבעל הוא לעכב, כלומר, שהבעל צריך להסכים עם הפרת האב ע"י הפרה משלו. לפיכך דין השאלה תלוי במי המפר ומי המקיים. אם הבעל הפר והאב הקים הקמת האב הפקיעה לגמרי את מעשה הפרת הבעל וא"א לשאלה להחזירה וכפי שביאר הר"ן. מאידך כשהפר האב והקים הבעל אף שלא חלה ההפרה בכל זאת הפרת האב חשובה למעשה הפרה כי האב הוא עיקר המפר דנדרי בתו נערה המאורסה והקמת הבעל רק עכבה את חלות הפרת האב. ולכן כשחזר הבעל ושאל על הקמתו מצטרף מעשה הפרת האב עם הפרת הבעל להפר את הנדר.
ברם מתבקש העיון בזה שהרי לקמן (דף סח.) בסוגית מיגז גייז או מיקלש קליש אין הגמרא מבחינה בין הפרת האב לבין הפרת הבעל ולפי שיטת הרשב"א מסתבר שהפרת הבעל בעצמה אינה מחילה חלות כלל ודוקא הפרת האב לבדה מקלישה או מגיזה את הנדר – וצ"ע.