Reshimot Shiurim on Sukkah Daf 22a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בגמ' - דכי אית ביה טפח אמרינן חבוט רמי. בדין חבוט רמי מצינו כמה שיטות בראשונים:
א) בריטב"א הובאה מחלוקת אם אמרינן חבוט רמי בחמתה מרובה מצלתה מחמת כניסת החמה בין הקנים. ויש לתלות המחלוקת בחקירת גדרו של דין חבוט רמי - האם הוא דין צרוף של שני הסככים או דין סתימה ממש לסכך אחד. אם חבוט רמי חל מדין צרוף י"ל שרבוי חמה בגג מפקיע את הצרוף. מאידך אם חל חבוט רמי מדין סתימה ממש אין רבוי החמה שבגג בין הקנים מפקיע את חלות סתימת הסכך. (ועיין בשעורים (כב.) על הסוגיא של חמתה מרובה מצלתה.)
ב) ברמב"ם (פ"ה מהל' סוכה הלכ"א) איתא וז"ל: ואם היה ברוחב זה העולה טפח או יתר אע"פ שהוא גבוה יתר משלשה טפחים רואין אותו כאילו ירד למטה ונגע בשפת זה היורד והוא שיהיה מכוון כנגד שפת היורד עכ"ל. ועיין בכ"מ המביא שלשה אופנים הנוגעים לדין הרמב"ם שיהיה מכוון כנגד שפת היורד.
- כשהעליונה רחבה טפח ואין באויר התחתונה טפח פנוי.
- כשהעליונה רחבה יותר מטפח ובתחתונה יש אויר טפח אבל לא כרוחב בעליונה.
- כשהעליונה טפח ברוחב אבל בתחתונה יש אויר פנוי יתר מטפח.
ויש לומר דבציור הראשון - כשהעליונה רחבה טפח ואין שיעור אויר טפח בתחתונה - חלוקים הראשונים אי חבוט רמי תלוי בחלות אהל למטה אחרי שמורידים העליונה. ובאופן זה לאחר שנוריד העליונה מדין חבוט רמי לא יאהיל שהרי אין אויר פנוי למטה טפח ומשום כך לא אמרינן חבוט רמי. ואילו הראשונים האומרים חבוט רמי בציור זה סוברים שאם העליונה מאהילה בפני עצמה חל דין חבוט רמי לצרפה לתחתונה.
בציור השני - בעליונה יותר מטפח ותחתונה טפח אויר, יש לומר דפליגי אי שייך חבוט רמי על מקצת אהל של העליונה.
בציור השלישי - בעליונה טפח ותחתונה יתר מטפח, יתכן דפליגי אי חבוט רמי מועיל בהדי לבוד. עוד יש לומר שחלוקים אם חבוט רמי חל כדין צרוף וישנה באופן זה או מדין סתימה ואיננה. ובספר הגר"ח הלוי זצ"ל על הרמב"ם דן בחקירה הזו ומחדש שבסוכה מועיל חבוט רמי מדין סתימה ובאהל המת לעומת זאת מועיל חבוט רמי מדין צרוף אהלים, עיין בדבריו הנעימים.
שם. תוס' ד"ה קנה. וז"ל: כך פירש הקונטרס, משמע לפירושו דפסולה כו' מטעם חמתה מרובה מצילתה ולא יתכן כו' אין לפסול בשביל חמה הבא מן הצד כו' אלא היינו טעמא דלא חשיב סכך להצטרף כי האי גוונא כשיש בין זה לזה שלשה אבל כי ליכא שלשה כלבוד דמי והכל אחד עכ"ל. שיטת רש"י צ"ב.
ונ"ל, שרש"י מסכים להתוס' שאין כאן פסול רגיל של חמתה מרובה מצלתה. אך רש"י סובר שהחמה המרובה באלכסון מחלקת הקנים הרחוקים זה מזה ג' טפחים או יותר לשני סככים. הסוכה פסולה דאין לה סכוך אחד. ברם בלי רבוי החמה בין הקנים מצטרף הסכך לחפצא אחד של סכך כשר. כל זה בג' או יתר. בפחות מג' טפחים חל דין סתימת לבוד שהיא סתימה ממש ולא צרוף בעלמא ובכן אין סתימת לבוד מופקעת אף כשיש רבוי חמה באלכסון והסוכה כשרה.