Reshimot Shiurim on Yevamot Daf 22b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גמ'. לאפוקי קיימא. לכאורה הגמרא ר"ל שהאיסור לקיימה מפקיע מצות טומאה. ברם יעויין ברש"י (ד"ה לאפוקי קיימא) וז"ל הלכך לאו אשתו היא עכ"ל, אליבא דרש"י עצם האישות דאיסורי כהונה נפגמה ואינה גמורה, ולפיכך הכהן אינו מטמא לה, כמו שאינו מטמא לאשתו ארוסתו (לקמן כט:) שאין האישות דאירוסין אישות גמורה, וה"ה כאן.
תוס' ד"ה כשעשה תשובה. ז"ל והא דאמר כו' התם כשעשה תשובה עכ"ל. יוצא אליבא דתוס' דבלא עשה אביו תשובה מותר לו לבן להכותו ולקללו. מאידך יעויין ברי"ף שחולק על תוס' וכ' וז"ל קרי כאן ונשיא בעמך לא תאור וכו' בשעשה תשובה ה"מ לענין חיובא אבל לענין איסורא אפילו לא עשה תשובה אסור לו לבן להכותו לאביו ולקללו דגרסי' בסנהדרין אין הבן נעשה שליח לאביו לא להכותו ולא לקללו כו' עכ"ל. אליבא דהרי"ף בשלא עשה אביו תשובה ליכא עונש לבן בהכותו ובקללו, ומ"מ אסור לו להכותו ולבזותו. ויעויין שם בהגהות חו"י על הרי"ף שכ' דאליבא דהרי"ף אע"פ שהבן אינו חייב לכבד אביו רשע מ"מ אסור הוא להכותו, ומשו"ה הבן אינו חייב להחזיר רבית אביו כשיורשו משום שפטור מכיבודו, אך להכותו ולבזותו אסור. ולרמב"ם שיטה שלישית דכתב בפ"ו מהל' ממרים (הלי"א) וז"ל הממזר חייב בכבוד אביו ומוראו אע"פ שהוא פטור על מכתו וקללתו עד שיעשה תשובה, אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות מכבדו ומתיירא ממנו עכ"ל. הרמב"ם מחייב הבן גם בכבוד וגם ביראת אביו רשע אלא שפוטרו מעונש דהכאה וקללה. ויעויין בנושא כליו שנשאו ונתנו אליבא דהרמב"ם בביאור סוגית רבית אביו שבפרק איזהו נשך (ב"מ דף סב.).
גמ'. מעוות לא יוכל לתקון כו' השתא מיהת עושה מעשה עמך הוא. בביאור הגמרא נראה שיש שתי הלכות נפרדות בתשובה: א) כפרה; ב) הפקעת שם רשע. שתי ההלכות האלה אינן תלויות זו בזו. והא ראייה, דלרבי (מס' שבועות דף יג.) יוה"כ מכפר אפילו לשאינם שבים, ופשיטא דאלו שלא שבו עדיין נחשבים לרשעים ופסולים להעיד אחרי יו"כ כמו לפני יו"כ משום דס"ל לרבי נהי דכפרה חלה ביוה"כ בלי תשובה אך בלי תשובה לא פקע שם רשע מהגברא. ועוד ראייה, שכשאדם עובר על ל"ת שיש בו מלקות תשובה תולה ויוה"כ מכפר (מס' יומא דף פו.), ובאופן זה פשיטא שכשר לעדות מיד עם התשובה משום שהשם רשע פקע עם תשובה לבדה, ואעפ"כ אינו מתכפר עד יוה"כ.
ובדרך זו יתכן לבאר את הגמרא שלפנינו דר"ל שדין עושה מעשה עמך תלוי בשם רשע שבגברא, ובשעשה אביו תשובה איננו עוד רשע וחייב הבן לכבדו, ומאידך כל זמן שבנו הממזר קיים לא מתכפר לאב על חטאו שעשה דהו"ל מעוות לא יוכל לתקון, ואע"פ שעשה תשובה ואיננו רשע מ"מ עדיין אין לו כפרה גמורה.