בענין הדין לעולם יהא הדיין זהיר בדין, שבשכר הדין נתן הקדוש ברוך הוא תורתו לישראל, שנאמר (תהלים צט, ד) ועוז מלך משפט אהב, ועוז זו תורה, שנאמר (שם כט, יא) יי' עוז לעמו יתן.

לעולם יראה הדיין עצמו כאילו חרב מונחת בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו תחתיו, שנאמר (שה"ש ג, ח) הנה מטתו שלשלמה וגו' מפחד בלילות, מפחדה של גיהנם שדומה ללילה.

לעולם ישתדל הדיין להיות זהיר בדין, דאמר רבי אלעזר במקום שיש דין אין דין, כל זמן שהתחתונים אין עושין דין העליונים עושין דין, וכל זמן שהתחתונים עושין דין אין עושין העליונים.

לעולם לא ידור אדם אלא בעיר שיש בה עשרה דברים, ואלו הן רופא, אומן, בית הכסא, ובית המרחץ, ומים מצויין כגון נהר מעין. וב"ה, ומלמד תינוקות, ולבלר, וגבאי צדקה, ובית דין מכין וחובשין.

לעולם ישתדל אדם לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה יבין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם.